ראש הממשלה בפועל
ב'מעריב' פרסם אתמול (ה') בן כספית את התכנית המדינית החדשה שלטענתו ממשלת ישראל מתכוונת להציג בקרוב. מדובר פחות או יותר בתכנית מופז בשינויים כאלה ואחרים - מדינה פלשתינית בשני שלבים בלה בלה בלה.
ולמרות שאנחנו רגילים כבר לתכניות המדיניות שצצות ועולות בשנים האחרונות כמעט בקצב דפדוף העיתונים שלנו, בכל זאת משהו היה חסר לי בדיווח של בן כספית. תוך כדי הדיווח הוא מספר לנו שיוזמי המהלך הם פרס וברק.
אז אני יודע שאני נשמע כמו קאטו הזקן והנודניק, ובכל זאת - תגידו לי, פרס לא עזב את הפוליטיקה לטובת תפקיד הנשיאות? העיסוק האינטנסיבי שלו בקידום תכניותיו המדיניות לא מהווה חריגה בעייתית מאוד מתפקידו? מה בדיוק קורה כאן? האם לא מגיע לקוראי 'מעריב' איזה ריבוע קטן של ביקורת על גלישת פרס לתחומים לא לו? והאם לא מגיע לנו נשיא שמתעסק בעניינים שלו ושלו בלבד? והאם לא מגיעים לנו עיתונאים שיהיו מספיק אמיצים כדי לבקר אותו על ההתנהלות הזו? כאלה שלא יספרו לנו כל היום שהנשיא מחזיר למוסד הנשיאות את כבודו והדרו.
יחי ההבדל 1
לא מזמן תקפו כלי התקשורת בגרון ניחר את מפגיני הציבור החרדי שקראו קריאות 'נאצים' לעבר כוחות הביטחון. לאולפנים זומנו אחר כבוד כל מי היה מוכן להזדעזע עמוקות מהביטוי המקומם. פרשנים ועיתונאים הסכימו לצורות רבות של מחאה אבל "להגיד נאצי על יהודי?, זה כבר בלתי נסבל", אמרו, ויתכן שבמידה לא מועטה של צדק.
מה שאני לא מצליח להבין הוא איך קורה שאותם כלי תקשורת נתנו בשבועיים האחרונים במה מכובדת (לפחות בעיני עצמם) לכל מי שהסכים לכנות בדרך כזו או אחרת את שר הפנים אלי ישי 'נאצי' ואת התבטאויותיו זהות לאלה של הנאצים, לאחר שהביע את עמדותיו הנחרצות נגד העובדים הזרים.
יחי ההבדל 2
אריה עמית, קצין בכיר במשטרת ישראל בעבר וכיום חלק בלתי נפרד מתכנית חדשות הבוקר של ערוץ 10, שוחח עם אחד האופנוענים שהפגינו השבוע וחסמו את כבישי ישראל. השיחה התקימה בשעה 7:15 לערך והפקקים טרם התחילו. משהובהר שעדיין לא החלה המהומה עצמה שמעו צופי ערוץ 10 את הקצין בדימוס, איש התקשורת בהווה, מטיף למפגין: מה זה השקט הזה? איפה האקשן. אנחנו רוצים אקשן.
בין המפגינים נקלט בעדשת התקשורת גם דני קושמרו, מגיש חדשות ערוץ 2. בקיצור הילולה תקשורתית למען ההפגנה הרכובה, הצבעונית והסימפטית של טובי בחורינו.
אבל רגע רגע רגע. מה קורה פה. שכחתם שכשחוסמים כבישים צריך לשאול מה יקרה אם אמבולנסים או רכבי חירום יצטרכו לעבור שם, כמו ששאלתם כלפי מפגיני הימין בימי טרום העקירה? שכחתם שזה מסוכן וחמור מאוד לחסום עורקי תחבורה מרכזיים בלב הארץ? שכחתם שזה מוביל להרס הכלכלה, שזה מטריד את כוחות המשטרה שאינה יכולה להיאבק באותה שעה בפשיעה? שכחתם שמדובר במעשה שלמענו ראוי לשגר את היס"מ חמוש באלות לפעילות דחופה?
איך זה שפתאום שכחתם הכול? אה... סליחה... האלו מפעם היו מתנחלים ותומכיהם, ולכן ראוי לשלח בהם את טובי יס"מינו. עכשיו זה כבר משהו אחר לחלוטין, אלו החבר'ה של קושמרו. הם נחמדים.
אפילו לא לנגב חומוס
מסתבר שגם בתקשורת יודעים ששלום עם סוריה לא הוא שיציל אותנו מהמלחמה הבאה, שהרי המרחק בין סוריה לגבולנו הצפוני התרחק והלך עם ההתקפלות הסורית מלבנון. אז מה נותר, ויתור על הגולן תמורת חומוס בדמשק, או כפי שהגדיר זאת שלום ירושלמי – תמורת הזכות לבקר בבית ילדותו שבדמשק, כלשונו ב'מעריב': "השאלה היא אם נגיע אי פעם לראות את המקום שעזבנו, באמצעות דרכון ישראלי כדת וכדין".
והכול תחת הכותרת הבכיינית הזו:
באכזבתו כי רבה ממה שנראה בעיניו כסחבת מיותרת של ראש הממשלה כותב ירושלמי: "יומיים לפני הבחירות עלה נתניהו עם בנו אבנר לרמת הגולן. הוא נטע עץ ליד היישוב אניעם והבטיח לאבנר כי בנו יראה את העץ שיכה שורש על הגולן בריבונות ישראל. אז מה יקרה קודם? האם נכדיי יראו את הבית שלנו בדמשק אחרי שישרור שלום מלא, או שנכדיו של נתניהו יתענגו על פרי העץ בתנאים של המשך הסכסוך? נדמה לי שהתשובה ברורה".
מעניין. עבור ירושלמי ראוי שישראל תעקור אלפי יהודים מבתיהם ברמת הגולן, תסכן את עצמה בהצבת סוריה על הרמה, תוותר על אדמה רוויה בשורשים יהודים עוד מימי התנאים, וכל זאת כדי שנכדיו של ירושלמי יבקרו בבית שלו בדמשק.
שלום ירושלמי היקר. כשזו הסיבה שנותרה לחובבי הויתור על הגולן, לראות את הבית הישן שלך, נראה לי שלא צריך להיות ציוני דגול כדי להתנגד לנסיגה.
ואגב, מחשבה שנייה מר ירושלמי, אני משער שאדם כמוך, שחושב שנכון לוותר, להתקפל, להסתכן ולסגת רק למען העונג לראות בית שעזבת, אדם כמוך מבין מן הסתם את נפשם של אלפי אנשים מהמחנה השני שמוכנים לעשות הכול כדי לחזור לאדמה שממנה נעקרו וגורשו לפני קצת יותר מארבע שנים. או שהמחשבות והתובנות משתנות כשמדובר במתנחלים?
.
מסר חיובי? מי אמר?
שורו הציצו וראו את הכותרת שבחר העיתון 'מעריב' למסרים המדיניים ששיגר נתניהו לאסד דרך סרקוזי:
מי אמר שמדובר במסר חיובי? אני דווקא מכיר לא מעט אנשים, ולאו דווקא מתושבי רמת הגולן שרואים במסר הזה מסר שלילי מאוד, אבל ב'מעריב' החליטו, וכמובן לא בפעם הראשונה, לקחת צד בדיון ולקבוע מה טוב ומה רע, מה חיובי ומה שלילי.
השחתה בכותרות
ביום שני השבוע פרסם העיתון 'ידיעות אחרונות' כותרת מוזרה – "החרדים השחיתו את בית הכנסת". הכתבה התפרסה על צמד עמודים נראתה כך:
כיוון שבאמת לא סביר שחרדים ישליכו סידורים וחומשים על הקרקע, גם אם מדובר בסידורים במפעל 'אינטל' המכעיס, קראתי את הכתבה וניסיתי לברר אם באמת יש עדויות לכך שאכן חרדים עומדים מאחורי המעשה. אני חייב להודות – לא מצאתי. עיון בטקסט הכתבה עצמה גילה שהטענה מבוססת על "בחברה חושדים", ועל "ככל הנראה לא נרתעו מפגיעה ברכוש בית הכנסת". זהו זה. 'חשד בחברה', ו'ככל הנראה'. לא שמות, לא מרואיינים, השערות.
כצפוי, החרדים שהתבקשו להגיב מתנערים מכל אחריות למעשה. "חרדי לא ישחית בית כנסת", הם אומרים בהיגיון רב. חלק טענו שאולי מדובר בכמה פרחחים, וחלק העלו סברה שמדובר בפרובוקציה של אנשי 'אינטל'.
גם אם לא ארצה להיסחף להאשמות בפרובוקציה, נראה לי שבאותה מידה של וודאות ניתן היה לצאת בכותרת אחרת: "באינטל פרקו זעם על סידורים", כי מי אמר שהסיפור אינו אחר לחלוטין? אולי בעצם דווקא אנשי 'אינטל' הזועמים על החרדים הם שביצעו את המעשה כי החליטו "להעניש" את המפגינים שבחוץ בכך שישליכו סידורים בבית הכנסת של המפעל. זה הרי הרבה יותר הגיוני מאשר שחרדים ישליכו סידורים, אז למה דווקא הטענה שאיש לא עומד מאחוריה, ומסתכמת בהשערה וחשדות מוזרים, דווקא השערה הזו זכתה לכותרת ענק כאילו הייתה עובדה מוגמרת ובדוקה?
החגיגה נגמרת
ב'ידיעות אחרונות' היו מאוד מרוצים השבוע מהרס המבנים השבוע בנגוהות. איך אני יודע שכל כך נהנו שם מהעניין? הרי אם לומר את האמת, הם אפילו לא דיווחו על האירוע אלא רק הציגו את תמונת ההרס.
אז כך, תנו מבט בעמוד שדיווח על האירוע:
במקום דיווח ענייני של האירועים בנגוהות אנחנו מקבלים את תמונת ההרס ומתחתיה מאמר של אלכס פישמן שכותרתו "לעצור את האנרכיה" – העיתונאי שאמור היה לדווח הופך להיות נותן ההוראות לראש הממשלה ולשר הביטחון וכותב שעל השניים "להנחות את אלוף הפיקוד להוציא צו המורה להקפיא כל בנייה בשטחים – עם אישור או בלי אישור עד להודעה חדשה".
הבנתם את זה, לא משנה חוקי או לא, עם אישור או בלי. מבחינתו של אלכס פישמן צריך להפסיק את כל הבניה מיידית, והדבר הזה זוכה להיות העאלק-כתבה היחידה שמתייחסת להרס הבתים בנגוהות. אין דעה מקבילה, אין מישהו שחושב ההיפך, כלום. העיקר פישמן. הוא ואין בלתו.
ובנוסף למאמר הזה של פישמן קיבלנו תוספת קטנטנה פרי מערכת ידיעות אחרונות. מתחת לתמונת ההרס, מתחת לפסנתר שנותר מופקר בשטח, הציוד ההרוס והקירות המרוטשים נכתב כך:
עבור 'ידיעות' ההרס הוא בסך הכול סוף למנגינה, באליגוריה ל"חגיגה". לקורא הממוצע ברור מה הוא צריך לחשוב על המתנחלים שחגגו עד שהגיעו רשויות החוק לעשות סדר.
ואל תספרו לי שהנימה הזו סבירה כי מדובר בסוף לעבירה על החוק. גם עובדים זרים לא חוקיים הם עבירה על החוק, ואף אחד לא מראה לנו את תמונת העובדים הזרים בידי אנשי משטרת ההגירה וכותב למטה "לפעמים החגיגה נגמרת". במקרה ההוא מעדיפים כותרות כמו "בבקשה תנו לנו להישאר בישראל". שם הכול מותר, ובעיקר להעניק אמפתיה לאומללים. כשמדובר במתנחלים ששברו את ביתם זה כבר משהו אחר.
עיטור העוז מוענק ל...
עיטור העוז מוענק הפעם לפוליטיקאי, סילבן שלום שמו, על עמידה בעוז מול נחשול קיצפו של מוטי קירשנבאום כשהתארח באולפן 'לונדון את קירשנבאום' בערוץ 10.
קירשנבאום תקף את שלום על שאינו מוכן להסכים, גם בתנאי שלום, לירידה מהגולן, וקבע שמדובר בהונאה של השר שלום כלפי מצביעיו ואת ההונאה הזו יש לחשוף.
השר שלום לא התבלבל מחרון האף ומלהט דיבורו הבלתי נפסק והשיב לאיש באותה מידה. שלום הזכיר לאדון הנכבד שמולו שבעוד הוא מייצג עמדה פוליטית שמאלית הוא עצמו מייצג את הרוב בישראל כפי שהוברר בבחירות, הוא גם הזכיר לו שבעוד הוא כפוליטיקאי אמור לייצג אמירה פוליטית קירשנבאום אמור לתפקד כעיתונאי אובייקטיבי ולא מעבר לכך.
ההתנצחות עלתה לאוקטבות גבוהות, ובכל זאת על עצם העמידה החזיתית מול קירשנבאום במגרש הבית שלו, ראוי שלום לעיטור העוז.