תנועת אומ"ץ פנתה למבקר המדינה, השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס, בעניין מועמדותו של עו"ד אייל ינון, לתפקיד היועץ המשפטי לכנסת ישראל.
"מתלונות שהגיעו לתנועתנו, תנועת אומ"ץ, עולה כי בתפקידו של עו"ד ינון כסגן בכיר ליועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה בין השנים 2004-2006 הוא היה שותף לכאורה, ולו במחדל, למהלכים בלתי ראויים, וזאת בלשון המעטה", טוענת תנועת אומ"ץ
לדברי אומ"ץ קיים חשש לכאורה לאי טיפול בליקויים ובאי סדרים בפעילותן המנהלית והכספית של המועצות הדתיות במשך כשלוש שנים בעת שינון היה אחראי וממונה על כך במשרד ראש הממשלה.
בוסף עולה חשש לכאורה להלנת שכר לקשיי יום (עובדי המועצות הדתיות) בניגוד לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה.
עוד נטען כי "לאחר פירוק משרד הדתות והעברתו למשרד ראש הממשלה בעקבות ההסדר הקואליציוני דאז, לכאורה לא מנע עו"ד ינון מינויים פוליטיים במועצות הדתיות תוך הפרה של עקרון הייצוגיות הקבוע בדין, לגביהם נקבע בדו"ח מבקר המדינה כי הם "מעוררים חשש שלא פעלו על פי שיקולים ענייניים בלבד וכי ניתנה העדפה לחברי הליכוד". נזכיר כי בתקופה זו "בחש" במשרד ראש הממשלה לא אחר מאשר עמרי שרון, בנו של ראש הממשלה דאז).
לטענת אומ"ץ, עו"ד ינון לכאורה לא עמד באופן נחרץ נגד מינויים של אנשים בלתי מתאימים לתפקידים חשובים במועצות הדתיות, כתוצאה מהחלטות "עמומות", אשר אפשרו המינויים הלא ראויים הללו.
זאת ועוד, מהתלונות שהופנו לתנועה עולה חשש לכאורה באשר לקשרים אישיים ענפים ו"מיוחדים" של עו"ד ינון, אשר הם שהביאו למועמדותו כמועמד יחיד לתפקיד היועץ המשפטי לכנסת, ולמרות הליקויים בתפקידו הקודם.
"אנו בתנועת אומ"ץ דבקים בחזון שלך שיש להציב בנקודות הרגישות אך ורק אנשים שאינם נגועים באינטרסים אישיים צרים ואשר ההיסטוריה האישית שלהם מלמדת על מלחמה ללא חת בשחיתות ובקשרים פסולים ואשר הוכיחו נחרצות בעבודתם עם הרשויות ועם הפוליטיקאים והמנהיגים. לא מצאנו אצל עו"ד ינון אף לא בדל תכונה מאלו שיכשירו אותו לתפקיד כה חשוב במערכת השלטונית של מדינת ישראל", כתבו באומ"ץ.
לסיום כתבו למבקר, "לאור חומרת התלונות נבקש פעולתך הדחופה בבדיקת התלונות ועד אז ראוי לעכב את מינויו כדי שלא נצפה אל מול עינינו במחטף".