שופטת בית משפט השלום בת"א, ורדינה סימון, מתחה ביקורת חריפה על נתבעת שהגישה "בקשת רשות להתגונן" מפני ביצוע פסק דין, ללא כל עילה, ואף קנס אותה על כך בהוצאות משפט גבוהות.
הבקשה הוגשה, לאחר שהנתבעת, יעל סגל, זכתה במשפט שניהלה נגד חברת קן-תור הנדסה ובניין בע"מ, והחברה שילמה לה סכום של 394 אלף ש"ח. החברה ערערה על פסק הדין לבית המשפט המחוזי וזכתה בערעור. בקשת רשות ערעור שהגישה סגל לבית המשפט העליון נדחתה.
בעקבות ביטולו של פסק הדין דרשה החברה מסגל להשיב את הכסף שקיבלה, אולם זו סירבה. לאחר שנואשה מקבלת הכספים נאלצה החברה להגיש את התביעה, בה היא דורשת את השבת הכספים ששילמה בזמנו בעקבות פסק הדין של בית משפט השלום, בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית חוקית מרבית החל ממועד התשלום לסגל ועד קבלת הכספים בפועל.
גם לאחר הגשת התביעה לא נעתרה סגל וביקשה רשות להתגונן נגד התביעה, אף שזו מבוססת על פסק דין שאושר בבית המשפט העליון. לטענתה פסקי הדין לא ניתנו בהליך עיקרי אלא בהליך ביניים, ועל כן הם אינם סופיים ועל כן איננה חייבת עדיין להשיב את הכספים. בנוסף טענה סגל, כי היא זכאית לקזז מהסכום אותו היא אמורה לכאורה להשיב סכונים שונים המגיעים לה מהחברה.
השופטת סימון קבעה, כי "אין ספק שפסק הדין שניתן על ידי בית משפט השלום, ופסק הדין, שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בערעור אינן החלטות ביניים. לא מדובר בהחלטות המתייחסות לבקשת רשות להגן".
בנוסף קבעה השופטת, כי טענות הקיזוז אותן העלתה סגל הן "טענות כלליות ומעורפלות ... הטענות לא ברורות, אינן מפורטות די הצורך ועל פני הדברים נראה שאין להם יסוד".
משכך קבעה השופטת, כי "הטענות שהועלו על ידי סגל הן טענות מתחכמות ומן הראוי לחייבה בהוצאות לדוגמא בשל הטרדת הצד שכנגד והטרדת בית המשפט שלא לצורך".
"כיוון שהנני בדעה, שלסגל לא היה אפילו שמץ של הגנה בתביעה זו, וכי יש לראות בבקשת הרשות להתגונן שהגישה משום שימוש לרעה בזכות, אני מחייבת את סגל בהוצאות בגין הדיון בבקשה זו, בנוסף לחיוב בו תחויב במסגרת פסק הדין עצמו , בסך של 8000 ₪ + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית חוקית מרבית החל מהיום ועד התשלום בפועל", חתמה השופטת.