בישראל חיים יותר ממיליון וחצי אנשים עם מוגבלות, מרביתם נשים; לאנשים עם מוגבלות הכנסה נמוכה בעשרות אחוזים מהממוצע הארצי; כ-75,000 אנשים עם מוגבלות חמורה מדווחים שאין להם על מי לסמוך בעת חרום
מדו"ח שמפרסמת נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים לשנת 2009, עולה כי בשנים האחרונות הפער בין אנשים עם וללא מוגבלות כמעט ולא השתנה. על אף החקיקה והפעילות הענפה לשיפורה מצד גורמים ממשלתיים וארגונים מהחברה אזרחית מצבם של אנשים עם מוגבלות לא השתנה באופן משמעותי.
לקראת היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות המתקיים ב- 3 בדצמבר, מפרסמת נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים נתונים על מצבם של אנשים עם מוגבלות בישראל. הדו"ח מבוסס על נתונים שנאספו בישראל במסגרת הסקר החברתי השנתי שמבצעת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מאז שנת 2002 והנתונים בנוגע לילדים לקוחים מתוך מחקר משותף של מכון ברוקדייל והמוסד לביטוח לאומי – שפורסם בשנת 2000. כל הממצאים לקוחים מהדו"ח לשנת 2009 של הנציבות אשר מסכם את המצב של אנשים עם מוגבלות בישראל בתקופה 2002-2007.
החידוש בדוח הוא בהצגת נתונים על התנאי הדיור של אנשים עם מוגבלות בישראל. הצגת הנתונים על דיור מאפשר חשיפה של רוב משמעותי וחשוב בנוגע למידת שילובם והשתלבותם, הפעילה והשוונית של אנשים עם מוגבלות בחברה ובקהילה. באשר למכלול הרחב, המסקנה המרכזית שעולה מהדו"ח היא כי בשנים 2002-2007 לא נרשמו שינויים משמעותיים בפערים בין אנשים עם מוגבלות ליתר האוכלוסייה. הפערים בין הקבוצות נותרו רחבים כפי שהיו. עם זאת, בשנה האחרונה מסתמן צמצום פערים קטן אך מעודד. מוקדם עדיין לקבוע האם מדובר בתחילתו של השיפור המיוחל.
אדר' שמואל חיימוביץ', נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות: "בעידן בו המסגרות החברתיות הולכות ונפרמות וניתן דגש לביטוי ה"עצמי", שומה עלינו להיות זהירים כפליים ולהיות רגישים לצרוך האנושי להיות חלק מחברה. על כולנו להיות פתוחים ולאפשר מימוש רצון זה. אנו מאמינים כי על ידי איתור חסמים ומחסומים, סילוקם ואף עדיף מניעת הצבתם, תינתן הזדמנות להתנהלות סבירה ושוויונית בחיי היום יום, בדיור, בתעסוקה, בחינוך, בתחבורה ציבורית, ובבלוי שעות הפנאי. הנציבות פועלת לשינוי המציאות, באמצעות מניעת הפליה, קידום חקיקה, הסברה, הדרכה, הפקת מדריכים, הפעלת אתר אינטרנט, מעקב אחר יישום החוק ואף אוכפת את דרישות המחוקק על פי הסמכויות שהוא עצמו נתן לה"
ממצאים נבחרים וטבלאות מהדו"ח:
נתונים כלליים
בשנת 2007 חיו בישראל יותר ממיליון וחצי אנשים עם מוגבלות. 721,000 מהם היו בגילאי עבודה; 457,000 בגילאי זקנה. 314,000 היו ילדים; 193,000 ילדים הזקוקים לטיפול קבוע.
נתונים אלה ממחישים כי מוגבלות הנה תופעה רחבת היקף אשר נוגעת בשיעורים משמעותיים בכל חלקי האוכלוסייה. יותר מ- 13% מהילדים ו- 19% מהאנשים בגילאי עבודה מדווחים על בעיה בריאותית כרונית אשר כתוצאה ממנה הם מתקשים בפעילות היומיומית. בקרב אנשים בגילאי הזקנה (65 ומעלה) שיעור המוגבלות מגיע ל- 65% (75% בקרב בני 75 ומעלה).
ל- 293,000 מבוגרים בגילאי עבודה - מוגבלות חמורה, ל- 491,000 מוגבלות מתונה.
למרות השכיחות הגבוהה של מוגבלות בגילאי הזקנה, אנשים עם מוגבלות בגילאי העבודה המהווים רוב מוחלט בקרב אנשים עם מוגבלות בוגרים. מספרם יותר מכפול מזה של אנשים עם מוגבלות בגילאי זקנה. 40% מהאנשים עם מוגבלות בגילאי העבודה (293 אלף) הם אנשים עם מוגבלות חמורה, והיתר (491 אלף), אנשים עם מוגבלות מתונה. ברור כי טמון באנשים אלה פוטנציאל עבודה עצום אשר, כפי שעולה מנתוני התעסוקה, מנוצל רק באופן חלקי ביותר.
מרבית האנשים עם מוגבלות הם נשים (56%). מרבית הילדים עם מוגבלות חמורה הם בנים (66%)
נשים מהוות רוב בקרב האוכלוסייה הבוגרת, ושיעור המוגבלות בקרבן גבוה מזה של גברים, בעיקר בגילים היותר מבוגרים (45 ומעלה). לעומת האוכלוסייה הבוגרת, מרבית הילדים עם מוגבלות הם בנים.
שיעור המוגבלות בישראל גבוה, אבל אינו חורג מזה של ארצות מפותחות אחרות.
שיעורי המוגבלות בישראל הנם גבוהים, במיוחד אלה של מוגבלות חמורה (כ- 10% מהאוכלוסייה הבוגרת). עם זאת, השוואה בינלאומית מראה כי הם אינם חריגים בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, בהן נמצא ארצות עם שיעורים דומים ובחלקם אף גבוהים יותר מאלה של ישראל.
שיעור המוגבלות בחברה הערבית בישראל כפול משיעורה בחברה היהודית. שיעור המוגבלות בקרב יוצאי אסיה ואפריקה גבוה מזה של יוצאי אירופה ואמריקה, גם בקרב הדור השני של בני העולים. שיעור המוגבלות אצל חרדים וחילונים נמוך במיוחד.
למרות שבכל קבוצות האוכלוסייה נמצאו שיעורי מוגבלות משמעותיים, בקבוצות מסוימות, בפרט באוכלוסיות מוחלשות מבחינה חברתית כלכלית, שיעורי המוגבלות גבוהים במיוחד. בולטת בתוכן האוכלוסייה הערבית בה נמדדו שיעורי מוגבלות חמורה שהם יותר מאשר כפולים בהשוואה לאוכלוסייה היהודית. בתוך האוכלוסייה היהודית נמצאו פערים לפי מוצא אתני: ליוצאי יבשות אסיה ואפריקה שיעורים גבוהים יותר מאשר ליוצאי ארצות אירופה ואמריקה. יתירה מזאת, פערים כאלה נמדדו גם בדור העולים (ילידי חו"ל) וגם בדור בניהם ילידי ישראל. בחינת הפערים לפי דתיות מצביעה על שכיחות נמוכה של מוגבלות הן באוכלוסייה החילונית והן באוכלוסייה החרדית. עם זאת, נראה כי בזו האחרונה שיעורי הדיווח על מוגבלות אינם מלאים.
השכלה, תעסוקה ורמת הכנסה
31% מהאנשים עם מוגבלות בגילאי העבודה סיימו לכל היותר בי"ס יסודי, לעומת 13% ביתר האוכלוסייה.
רמות ההשכלה של אנשים עם מוגבלות נמוכות בהרבה מאלה של יתר האוכלוסייה. בקרב אנשים עם מוגבלות נמצא חלקים גדולים יותר של אנשים עם השכלה נמוכה, ושיעורים קטנים במיוחד של בעלי השכלה גבוהה. הדבר קיצוני במיוחד בנוגע לאנשים עם מוגבלות חמורה אבל הוא גם נכון בנוגע לאנשים עם מוגבלות מתונה יותר.
לאנשים עם מוגבלות חמורה שיעור אבטלה של 18% ושיעור השתתפות בכוח העבודה של 38%.
אנשים עם מוגבלות בגילאי עבודה מראים שיעורים נמוכים של השתתפות בכוח העבודה ושיעורים גבוהים במיוחד של אבטלה בקרב אלה שמנסים להשתלב בתעסוקה. הדבר קיצוני במיוחד לגבי אנשים עם מוגבלות חמורה (שיעור השתתפות: 38%, שיעור אבטלה 18%) אבל הוא גם קיים בנוגע לאנשים עם מוגבלות מתונה.
לאנשים עם מוגבלות הכנסה נמוכה בעשרות אחוזים מהממוצע; מצב זה לא השתנה משמעותית בשנים האחרונות. 60% מתוכם מתקשים לכסות הוצאות שוטפות.
הכנסתם של אנשים עם מוגבלות נמוכה מאוד בהשוואה ליתר האוכלוסייה, זאת בזמן שעצם המוגבלות מחייב אותם להוצאות מיוחדות. המצב חמור במיוחד בנוגע לאנשים עם מוגבלות חמורה אבל הוא גם קיים בנוגע לאנשים עם מוגבלות מתונה. כתוצאה מכך, שיעור גבוה בהרבה מבין האנשים עם מוגבלות (60%), מדווח כי אינו מצליח לכסות את הוצאותיו החודשיות, בהשוואה למדווחים כך ביתר האוכלוסייה.
רק 35% מהאנשים עם מוגבלות משתמשים במחשב, לעומת 72% ביתר האוכלוסייה.
אינדיקציה ברורה להשתלבותם המצומצמת של אנשים עם מוגבלות בחיי הכלכלה והחברה (ראה גם בהמשך) ניתן לקבל מבחינת מידת השימוש במחשב לפי חומרת מוגבלות. יותר מ- 70% מהאוכלוסייה ללא מוגבלות מדווחים על שימוש במחשב במהלך שלושת החודשים האחרונים, לעומת 24% בקרב אנשים עם מוגבלות חמורה ו- 41% בקרב אנשים עם מוגבלות מתונה.
תנאי מגורים
15% מהאנשים עם מוגבלות גרים לבד, לעומת 7% ביתר האוכלוסייה. מתוכם, 76,000 אנשים עם מוגבלות חמורה.
אנשים עם מוגבלות, אשר עשויים להיות זקוקים יותר מיתר האוכלוסייה לחברתם של אחרים, נוטים לגור לבד יותר מאחרים. הדבר נמצא בכל קבוצות הגיל, כאשר בפרט נמצא כי קבוצה גדולה במיוחד של אנשים עם מוגבלות חמורה (76 אלף) מתגוררת לבד.
אנשים עם מוגבלות גרים בדירות קטנות יותר וצפופות יותר ביחס ליתר האוכלוסייה. נוסף על כך, רבים מהם גרים בשכירות, בדירות שלא בבעלותם (34%). 40% מהאנשים עם מוגבלות חמורה בגילאי זקנה חשים לא בטוחים להתהלך לבד בשעות החשיכה באזור מגוריהם.
תנאי המגורים של אנשים עם מוגבלות, אשר זקוקים במיוחד לתנאי מגורים נוחים, פחות טובים מאלה של יתר האוכלוסייה. דירותיהם קטנות וצפופות יותר ביחס ליתר האוכלוסייה, הם גרים בדירות אשר אינן בבעלותם (בשכירות), אשר בדרך כלל מתאפיינות בתנאי מגורים נחותים יותר. הם כנראה גם גרים באזורי מגורים שאינם נגישים דיים . ביטוי לכך נמצא בשיעור גבוה מתוכם המדווח כי אינו חש בטוח להתהלך בשעות החשיכה באזור בו הוא גר.
השתלבות חברתית בקהילה
26% מהאנשים עם מוגבלות חמורה מדווחים על היעדר חברים, לעומת 8% בלבד ביתר האוכלוסייה. 31% מדווחים על תחושת בדידות יום יומית, לעומת 4% ביתר האוכלוסייה.
הניתוק החברתי והבידוד של חלק גדול מהאנשים עם מוגבלות בא לידי ביטוי בשיעור הגבוה מתוכם המדווח על היעדר חברים ועל תחושת בדידות תדירה. כמו במקרים הקודמים הדבר חמור יותר בנוגע לאנשים עם מוגבלות חמורה, אבל הוא קיים גם בקרב אנשים עם מוגבלות מתונה יותר.
בקרב אנשים עם מוגבלות חמורה ליותר מ- 18% אין על מי לסמוך בשעת מצוקה; מדובר ב- 75,000 נפש אשר יזדקקו לסיוע מיוחד בשעת חירום.