בג"ץ דחה לפני זמן קצר את עתירת ארגון אלמגור והורים שכולים להסרת הצנזורה מעל פרסום תנאי העסקה המתגבשת לשחרורו של החייל החטוף גלעד שליט.
העותרים טענו, כי המנגנון שנקבע על פי הנחיית בג"ץ בדבר פרסום שמות המשוחררים 48 שעות לפני ביצוע השחרור כדי לאפשר התנגדות לשחרורים קונקרטיים אינו מתאים להליך הנוכחי. זאת, בהתחשב בכך שהמדינה אישרה בתשובתה לעתירה כי מספר האסירים הצפויים להשתחרר הינו רב ביותר.
עוד טען עו"ד ורצברגר, נציג העותרים, כי יש להקפיד על כך שתהליך קבלת ההחלטות ייעשה בשקיפות כיאה להליכים הדמוקרטיים. כמו-כן, טען כי הצנזורה הצבאית מונעת את השיח החופשי בנושא ואינה מקיימת את המבחן שקבע בית משפט זה בפסק הדין בעניין שניצר, ולפיו רק אם קיימת ודאות קרובה לפגיעה ממשית בביטחון ניתן יהיה לעשות שימוש בצנזורה הצבאית. המצב לפיו המידע מצוי בידי אויבי ישראל ומדינות זרות אך אינו מובא בפני אזרחי ישראל - כך הטענה - אינו מתקבל על הדעת.
המדינה טענה, כי במקרה זה לא עומדות להורים השכולים הזכות הקיימת על פי חוק נפגעי עבירה, וזאת משום שאין מדובר בחנינה רגילה על רקע פלילי שבה השיקולים נוגעים לעניינו של האסיר ולנסיבותיו האישיות הנשקלות לצורך החנינה, אלא זוהי חנינה שהשיקולים לה שונים. לפיכך טען בא-כוח המדינה כי אין להחיל על ההסדר את ההוראה הקבועה בסעיף 20 לחוק זכויות נפגעי עבירה המקנה לנפגע עבירה מעמד בטרם נשקלת חנינה. בסיום דבריו, הוסיף וטען כי לא ניתן לפרט את הנימוקים הביטחוניים שביסוד הצורך להימנע ממסירת פרטים על המו"מ המתנהל, אלא בדיון בדלתיים סגורות ובמעמד צד אחד.
שופטי בג"ץ דחו כאמור את העתירה, תוך שהם קובעים כי "התחזקה בליבנו התחושה הקשה המלווה אותנו בדיונים מסוג זה, אשר כבר נחשפנו להם בעבר. למרבה הכאב והצער, מעמיד מצבה וגורלה של מדינת ישראל את אזרחיה ואת קברניטיה בפני החובה להתמודד עם ההכרעות הקשות והמכאיבות ביותר הנוגעות לחיי אדם. שאלות של פדיון שבויים, אחריות לגורל החיילים הפועלים בשליחות המדינה ולמענה, ומנגד החובה לאבטח את חייהם ושלומם של תושבי המדינה מפני הסיכונים האורבים במציאות חיינו בכל מקום ובכל עת".
"הכרעות אלה נתונות בידי הגופים הנבחרים של המדינה והאחריות להן הינה על כתפי ממשלת ישראל. אין לנו אלא לעשות כל מאמץ כדי להבטיח שההחלטות תתקבלנה בהליכים ראויים, יינתן משקל הולם לכל אחד מהשיקולים הרלוונטיים ותשמרנה הזכויות של הנפגעים והנפגעים הפוטנציאליים להביע עמדותיהם, ככל הניתן, בתנאים של לחימה בטרור ועמידה אל מול ארגוני טרור", הוסיפו השופטים.