פרשת \"האקדח\" שכיוון ערפאת לעבר רג\'וב במהלך דין ודברים ביניהם לא קיבלה אישור כמידע מהימן, אך תפסה כותרות בתקשורת הישראלית. בכיר מהאופוזיציה הפלשתינית אמר לסוכנות עתי\"ם כי החברה הפלשתינית הפכה ל\"ג\'ונגל ללא חוקים\".

אחד מבכירי הפתח\' אמר אתמול לסוכנות עתי\"ם כי עיקר המחלוקת בין ערפאת לג\'יבריל, המחלוקת שעליה דווח בתקשורת, פרצה לדבריו, בעקבות פריצתו של המון ערבי לכלא בחברון ושחרור האסירים של החמאס והג\'יהאד האיסלמי מכלאם. ערפאת ראה במהלך זה פגיעה במעמדו, וניסיון מכוון מצד ראג\'וב, השולט בחברון, לפגוע בו ולהביך אותו מול האמריקנים והקהילה הבינלאומית, אמר הבכיר.

לדבריו, ערפאת מתחיל לחוש כי מעמדו נחלש, ולכן יש לראות בכך ניצנים של התמרדות אצל חלק מבכירי הרש\"פ.

פקפוק בדבר אמיתותו של \"סיפור האקדח\" השמיע אתמול רוני שקד, פרשן \"ידיעות אחרונות\" בערוץ 7. לדבריו, ערפאת אינו מסתובב עם אקדח, ובלשכתו אין אקדחים. שקד ציין כי הידיעות הגיעו מהכתבים הצבאיים, אך הם לא מסרו את מקורותיהם. עם זאת, ציין שקד, כי בקרב הנהגת הרש\"פ אכן שורר מתח. לדבריו, הרחוב הערבי ביש\"ע כיום קיצוני יותר מערפאת, והם שדורשים להמשיך במאבק האלים. ערפאת, לדבריו, מבין שכדי לקבל הישג מדיני יש לעצור את המאבק באופן כלשהו, אך הוא אינו מסוגל לתת הוראות חד משמעיות, ולכן שוררת ברש\"פ אנרכיה. לדבריו, דוגמאות לכך הן הלינץ\' שבוצע בנאשמים ערביים בתוך בית המשפט, ושחרור אסירים מבית הכלא בחברון. אין דין ואין דיין, אין חוק ואין סדר, אומר שקד ורק אנרכיה של כנופיות שולטת ברחובות. לדברי שקד דוגמא לאובדן שליטה הוא מה שמתרחש במחנה הפליטים בלטה שבשכם. לדברי שקט מחנה זה הוא אוטונומיה בפני עצמה, שאליה מתקשה ישראל להיכנס אך גם לרש\"פ אין בה דריסת רגל.

בתכנית \"בוקר ב-7\" ביום שני אמר ד\"ר מוטי קידר ממכון בגין סאדאת ללימודים אסטרטגיים באוניברסיטת בר אילן כי התרבות הפוליטית של הרש\"פ, בדומה לזו של עירק, פועלת בסגנון שונה מזה שהישראלים מצפים לו. לדבריו, למרות סבלה של האוכלוסייה המשטר מחזיק מעמד ומתחזק, וזאת משום שלפי תרבותם הפוליטית המשטר אינו חייב דבר לאוכלוסייה, ולכן גם אינו משלם מחיר על סבלם. יתירה מכך, מציין קידר. גם אם ילחצו על ערפאת, וגם אם יהרגו אותו ימשיכו הפלשתינים בלחימה, במטרה להשיג את יעדיה. כל מה שישראל תעשה לערפאת היא תעשה לערפאת בלבד, מדגיש קידר, כי אצלם אין התאמה בין העם לבין המנהיג.