סא"ל במיל דני בז, איש חיל הים וחיל האוויר בעברו, חבר אגודת הסופרים שבעבר הלא רחוק ביקר בחריפות את החלטת מח"ט שומרון למנוע מחיילים להתארח אצל מתנחלים, תוקף ביומן ערוץ 7 את שילוב חיילי צה"ל בפעולות פינוי, לא מקבל את ההגדרה 'סרבנים' למניפי השלטים וקובע: המתנחלים לא יודעים כמה אוהבים אותם בחוץ.
על הניסיון לשלב את חיילי צה"ל בפעילות פינוי והקפאה אומר סא"ל במיל. בז כי הוא "מיצר על כך מאוד. לצבא אסור להיות מעורב בחיכוך הזה. זה צבא העם. פעילות כזו היא תפקידם של המשטרה ומג"ב". הוא אומר.
באשר למחאת השלטים מתעקש בז שלא להגדיר אותה כסרבנות שכן "זו לא סרבנות כי לא ניתנה פקודה". לטעמו מדובר בסך הכול בעבירת משמעת שהצבא יודע להתמודד איתה. עם זאת לטעמו הצבא מצוי תחת לחץ של התקשורת בעל השופרות ויכולת ההשפעה עד שגם הרמטכ"ל ודובר צה"ל נזעקו כדי להתבטא בחריפות נגד מניפי השלטים ולגנות את מעשיהם.
במהלך הראיון הועלה שוב מכתבו של בז למח"ט שומרון, מכתב בו קרא לו לבטל את הנחייתו לפיה לא יתארחו חיילים בבתי תושבי יו"ש (המכתב מובא בהמשך). לדבריו את מכתבו כתב מתוך תחושה קשה מהנתק אותו מנסים לייצר בין התושבים לחיילים, ניתוק ש"שובר מסורת של שנים רבות".
"זו הציונות המודרנית היום. זו ציונות של הגשמה. רק מי שעולה על הקרקע מגשים וציוני, וכיום זו הציונות הדתית. ככל שמתנחלים יקבעו יותר עובדות בשטח כן ייטב", הוא אומר.
באשר לתגובות אותן קיבל מאז משלוח מכתבו לאל"מ בר, הוא מספר כי התגובות כולן אוהדות ביותר למעט אחת שבה ביקש אזרח לדעת אם אכן מדובר במכתב אמיתי או לא. הוא מציין שאת היחס האוהד למכתבו הוא מקבל ממקומות שונים מהעולם כולו בכל דרך אפשרית, אם הודעות, אם מכתבים ואם מסרונים. "למתנחלים אין מושג כמה אוהבים אותם בחוץ", הוא אומר.
מצ"ב מכתבו של סא"ל דני בז, לאל"מ איציק בר מח"ט שומרון (המכתב נשלח לפני למעלה מחודש):
נדהמתי לשמוע אודות מעלליך והישגיך המבוטלים, במאבקך "באויב החדש'', שנתגלה בשומרון- המתנחלים. בעיקר הופתעתי לרעה מיכולת הערכת המצב שלך, שבה אינך מזהה את האויב האמיתי בשטח ואני תוהה, מה קרה לערכים הצבאים עליהם התחנכנו ועד כמה הושחת תוכן האמרה: "כל ישראל ערבים זה לזה''.
כה נחרדתי מיחסך למתנחלים ומשיקוליך הבלתי מובנים, שהחלטתי לשתף אותך בחווייתי מהעבר.
לפני שנים רבות חלפתי בטיסה נמוכה בשמי יהודה ושומרון ותחושה מדהימה הציפה את גופי.
חילוני אוהב ישראל הייתי אז, כמו גם היום, אך ירא שמיים תרתי-משמע. חשבתי שראיתי מלאכים, אך לא העזתי לספר זאת לאיש. אתה יודע איך זה, דעת הבריות אינה נוחה ואינה סובלנית כלפי הזולת במיוחד במקרים של "התגלות" ואפילו סתם חשיבה חריגה, שאינה חלק מהזרם הכללי.
לימים הבנתי שמה שראיתי אז, לא היה סולם יעקב, לא המלאכים שבאו לבקר את שרה אימנו וגם לא חיזיון משיחי, פרי תקלה במערכת החמצן במטוס. היו אלו מלאכים בשר ודם, שנשלחו על פי גורלם המקודש, להציל את ארץ אבותינו מבני הערלים ומבני עמנו האובדים ומקומך במחנה זה לדאבוני אינו נפקד.
אל"מ איציק בר, כפי שכבר הבנת, לא את המלאך גבריאל ראיתי, גם לא את רזיאל ומיכאל. שליחים גדולים וחשובים לעם ישראל ראיתי, אלו המכונים בפי כל, המתנחלים!
אל תרים גבה, אל תחמיץ פנים. גם אין כל צורך לדאוג לבריאותי הנפשית. שום תקלה לא ארעה בטיסה ההיא, רק הארה והתפכחות, מהסוג הנחוץ גם לך. רוחי נותרה איתנה כפי שהייתה אז והיום מחוזקת היא שבעתיים. ובכל זאת רק בקשה קטנה לי אליך. פקח עיניים, והטה אוזן, אולי גם אתה תבין לנוכח האירועים והסכנות האורבות לנו, כי אין מדובר בסתם שליחים, אלא בשכינה המתגלמת במתנחלים.
יד אדם לא תוכל להם, גם לא ידך הקצרה. הם שם במצוות שמים. הם שם כדי שבעתיד נוכל לומר בגאווה, זה גבולנו, זאת ארצנו, שמרנו על נחלת אבותינו.
המתנחלים הם חלק נכבד מאד ממערך ההגנה וההרתעה של מדינת ישראל וחשיבותם אינה נופלת במאומה מהארסנל הגרעיני שברשותה, (על-פי מקורות זרים כמובן) גם אם כרגע אין הדברים נראים כך.
לכולם הרי ברור שבמאבק על ארץ ישראל לא יעשה שימוש בנשק גרעיני ולפיכך הופכים המתנחלים לנשק האסטרטגי האלטרנטיבי ובלתי קונבנציונאלי של ישראל וככל שתמהר להפנים זאת, כן ייטב.
המתנחלים נושאים על כתפיהם תפקיד היסטורי כבד ובעל חשיבות, שאפשר להשוותו לתקופת החלוצים ואף יותר מכך, לראשית ההתנחלות בימיו של יהשוע בן-נון, תקופה הרואית שבה עיצבו המתנחלים את
דמותה וגבולותיה של ארץ ישראל, על אף כל ההפרעות וההתנגדות העוינת. זה בדיוק מה שקורה היום ביו"ש. המתנחלים, שליחי שמים, הם שיעצבו בסופו של דבר את גבולותיה העתידיים של ארץ ישראל ובזכותם נחיה כאן לעד.
המתנחלים הם הציונים המודרניים ואין ציונות אחרת. זאת הציונות הדתית שחלק מאיתנו החילונים, באטימות ומתוך עיוורון פוליטי, אוהבים כל-כך לשנוא, ורואים בה שורש הרע לכל הצרות והמחלוקות שלנו עם מדינות המערב האנטי ציוניות.
ההתנחלות של היום, היא התקווה של המחר. היא המפעל הציוני המופלא, שבעתיד נהיה אסירי תודה לו. יש בציונות הדתית והחילונית החדשה מגוון נפלא של אנשים מדהימים, לוחמים המשרתים בכל המערך הקרבי של צה"ל, בחורים ובחורות שחונכו וגדלו על ערכי היסוד של עם ישראל, ערכים של אחדות וערבות הדדית, ערכי מורשת של 'ואהבת לרעך כמוך', שבהם אתה מנסה היום לפגוע.
אני רוצה להאמין שאינך אדם רע, אלא רק יהודי ההולך מחשיכה ועל כן חשוב לי שתדע כי בהתנחלויות תמצא גם אנשי רוח דגולים, אנשי אדמה, לומדי תורה, בעלי מקצועות חופשיים, הוריהם של הילדים הלוחמים שהופקדו למשמורת בצה"ל, בין היתר בידיך. כל החלטה שלך לאסור אירוח חיילים בביתם, מחבלת במרקם היחסים העדין ומיוחד,שנבנה בעמל רב.
אלו הם האבות ובעיקר האמהות העבריות, להן הבטיח דוד בן –גוריון, את מה שהיית אמור לזכור מקירו הדרומי של בה"ד -1, "תדע כל אם עברייה כי הפקידה גורל בנה בידי מפקדים ראויים לכך".
אירועי התקופה האחרונה בשומרון, הנובעים משיקול דעתך הלקוי, מטילים צל כבד על כישוריך בתחום יחסי אנוש והופכים אותך לטעמי, לקצין בלתי ראוי לפקד על חיילים, יהיו כישוריך המבצעיים אשר יהיו.
אין לך הזכות לשפוט את המתנחלים על אהבת ארץ ישראל, שאולי אינה מתאימה לאג'נדה שלך ואל לך מלראות במתנחלים כולם, אספסוף פורע חוק.
לך לא הרסו את הבית ועולמך לא חרב לרסיסים, בידי ממשלה וצבא ,שעבורם היו המתנחלים שנים רבות קודם לכן, חוד החנית. מה שעשתה להם המדינה, הוא בפרוש אסון לאומי שנצרב בנפשם ובמקום להלחם בם, מן הראוי שתחבקם ותטפל בהם במלוא הכבוד וההערכה.
נפלה בידיך הזכות הגדולה לתקן את העוול ההיסטורי שעשתה ועושה להם המדינה ואתה באטימותך ובחוסר רגישותך מחמיץ את ההזדמנות.
בינינו עם יד על הלב ולמען ההגינות, אילו היו הורסים כך את חייך, את חיי משפחתך, את חלומך ואת אהבת ישראל שכה טיפחת, גם בך היו נצרבים הפחד וחוסר האמון, גם אתה לא היית נותר אדיש.
ובכל זאת הם נותרו נאמנים, נושאים את פצע הגרוש של אחיהם ומשפחותיהם מגוש קטיף, דבקים באהבתם לכלל עם ישראל, דבר שלצערי הרב אינני יכול לומר עליך.
יתרה מזאת, אילו הייתי מפקדך הישיר, הייתי נוזף בך קשות לא רק בשל יחסך המבזה כלפי המתנחלים, אלא גם ובעיקר על פגיעה ברב הצבאי הראשי, שבמקרה הינו קצין בכיר ממך בדרגה.
הזמנתך לסוכתו של הרב הצבאי, אם עדיין לא הבנת, נועדה לקרוב לבבות ולפיוס בעם ישראל ולא מתוקף סמכות כלשהי, או בשל דרגתו צבאית.
אתה בדרכך התמוהה, בחרת לדחות את היד המושטת אליך לשלום והעדפת את העמקת הקרע הלאומי, תוך הלבנת פני הרב הצבאי הראשי ברבים. במעשה זה לא הפגנת כוח אלא פחד וחולשה ערכית.
צר לי לומר זאת, אך התירוצים שהושמעו בשמך, נשמעו יותר 'כתירוצים של חניך' בקורס זוטר ולא נימוק של אדם בוגר. אם כן, מי יערוב לנו היום, ששיקוליך המבצעיים יהיו נכונים מחר, בשעת 'השין'?!
מה הפלא שגולדסטון ועולם הגויים מתנכרים לנו, הרי אתה ושכמותך עושים בדיוק אותו דבר לאחינו.
התנהגותך המתנשאת והיהירה אינה סמל וגם לא מופת לחייליך ולפקודיך ואין בה שום דבר חינוכי, פרט לדפוסי התנהגות בעלי לקח אחד ברור, 'ממני תראה וכן לא תעשה'. שכחת כפי הנראה שהינך מייצג את צה"ל שהינו צבא העם ושלמתנחלים ברובם המכריע חלק נכבד בו, המעצים את חוסנו.
אל"מ איציק בר, לרבים בחברה הישראלית ואתה בתוכם, אין היום את הכלים להבין את גודל תרומתם האסטרטגית, ההיסטוריה של המתנחלים ומכאן נובע יחסך הבלתי הולם כלפיהם. ואם בעוד מאות שנים עדיין נתקיים כאן כעם, יוכלו צאצאינו לזקוף זאת לזכותם. לא לזכותי, לא לזכותך, לזכותם!!!
רק ההיסטוריה תשפוט עד כמה גורלית וחשובה הייתה תרומתם המופלאה של המתנחלים לעם ישראל, בדיוק כפי שהיה עם שני האירועים המכוננים בהיסטוריה של עם ישראל, שקדמו להתנחלות המודרנית ביו"ש, זו של יהושע בן-נון וזו של העלייה ב' ההרואית.
המתנחלים הם הנשק האסטרטגי של מדינת ישראל ובבוא היום, גם אתה תבין זאת.
ולסיום עצתי לך, צא ולמד מעט דרך ארץ ואהוב את רעך כמוך. זה רק יועיל לך, כמו גם מכתב התנצלות לרב הצבאי הראשי.
אל תשלח ידך במתנחלים ואל תפגע בכבודו ובאחדותו של עם ישראל. התפייס עם אחינו ואל תעמיד במבחן את רצון שמים.
ולעולם זכור, "פיסת הקרקע עליה אתה דורך, כפיסת הרקיע שתקבל באחריתך".
דני בז - סא"ל (במיל.), הרצליה - חבר אגודת הסופרים העברים.