מחלקת המחקר בעמותת רגבים חשפה היום (ב') נתונים שאספה ולפיהם מחלקת הבג"צים בפרקליטות מפלה בתגובותיה ובהתנהלותה בין יהודים לערבים כשמדובר בעתירות להרס מבנים לא חוקיים ביו"ש.
לטענתם בעוד בעתירות של תושבים ערבים ביו"ש שהוצא כנגדם צו הריסה בשל בניה בלתי חוקית, המחלקה מפסיקה את הטיפול וההריסה נמנעת ובפועל משאירה את הבתים שאינם חוקיים על תילם. כשמדובר ביהודים, התיק מקודם במרץ עד להריסת הבתים.
עוד נקבע בדו"ח רגבים כי התושבים הערבים שעותרים לבג"צ עם קבלת צו ההריסה, בבקשה לעצור את ההריסה, זוכים למענה זמני של בג"צ המוציא צו ביניים עד לדיון בעתירה. בהמשך עתירה זו אינה נידונה לעולם כיון שהפרקליטות נוטשת את הטיפול בתיקים, ולא מבקשת לקבוע דיון בתיק, ביהמ"ש אינו קובע דיון בעתירה מיוזמתו, התושבים העותרים שבידיהם צו ביניים למניעת ההריסה – לא עושים דבר ומצליחים להימלט מההריסה למשך שנים רבות מאוד. לדברי מנסחי הדו"ח התנועה איתרה תיקים ששוכבים כבר 12 שנה.
עוד מציינים שם כי בתגובה לפניות רגבים ענתה מנהלת מחלקת הבג"צים, גב' אסנת מנדל כי העתירות הללו מטופלות על פי "סדרי העדיפויות של הגורמים המקצועיים". לדבריהם "למרות פניות חוזרות ונשנות של יחידת הפיקוח של המינהל האזרחי (המוציאה את צווי ההריסה) למחלקת הבג"צים – דבר לא נעשה".
אנשי רגבים מוסיפים ומדווחים בדו"ח המיוחד כי מצאו שלמעלה מ-400 עתירות לבג"צ הכוללות מעל 700 בתים לא חוקיים של פלסטינים מוקפאות בשל התנהלות מח' הבג"צים בפרקליטות בעוד שכמעט שאין מקרה דומה כשמדובר בבית לא חוקי של יהודי.
עו"ד עמיר פישר מעמותת 'רגבים' טוען כי "בשל התעלמות הפרקליטות מהעתירות וחוסר המעש, המשמעות המעשית היא מחיקת העתירות, והשארת צווי הביניים על כנם, כלומר, ללא כל דיון או בדיקה, כל עבריין בניה ערבי ביו"ש שמגיש בג"צ, זוכה לחסינות ולשמירה של הבית שלו מהריסה והכל בחסות מחלקת הבג"צים".
לדבריו "השיטה עובדת ולאחר תקופה של חודשים או שנים ספורות של חוסר מעש מצד הפרקליטות, ההליכים בתיק מעוכבים כשצו הביניים בתוקף וההריסה נאסרת, או שהתיק נסגר".
לעומת זאת, מצאו ברגבים כי בתיקים של עברייני בניה יהודים שכנגדם הוצאו צווי הריסה הפרקליטות ממהרת לקבוע דיון ולהגן על ההריסה בתוך שעות, ימים או שבועות לכל היותר.
ברגבים טוענים כי "התנהלות מחלקת הבג"צים בבתים שנבנו ע"י פלסטינאים, פוגעת קשות במאמצי האכיפה של המינהל האזרחי ביהודה ושומרון, מבזה את שלטון החוק, פוגעת בזכות לשוויון בפני החוק ומהווה כשל מוסרי וחוקי של גוף שלטוני".
כך לדוגמא עתירה לבג"ץ (5367/97) שהוגשה לפני 12 שנה - בידי אינתסאר חמיס אלאתרש בעלת בית לא חוקי שנבנה בכפר ענתא . השופט ת' אור קבע ב - 17/9/97 כי המדינה תמנע מהריסת המבנה, דירת מגורי העותרת הקיימת בחלקה 77 בגוש 12 מאדמות ענתא. אור קבע כי הצו יעמוד בתוקפו עד למתן החלטה בעתירה למתן צו על תנאי שתידון בפני הרכב של שלושה שופטים, במעמד הצדדים. עד היום לא נידונה העתירה. שכן מחלקת הבג"צים לא השיבה לעתירה והיא נסגרה בשל סיבה טכנית.
ב- 11.8.02 קבע השופט בועז אוקון כי "התיק מצוי בבית המשפט מזה זמן בלא שנעשה בו דבר", והורה על עיכוב ההליכים בתיק. כשצווי הביניים שניתנו בתיק, נותרים בעינם. השופט יגאל מרזל קיבל החלטה נוספת על עיכוב הליכים ביום 16.1.05. בינתיים משפחת מתגוררת אלאתרש בבית הלא חוקי שבנתה מאז שהוצא כנגדה צו הריסה כלומר במשך 12 שנה.
לעומת זאת, כך טוענים ב'רגבים' בעתירות מקבילות שהוגשו ע"י יהודים במקרה שהיה צו הריסה כנגד בניה שלהם, זכו למענה מידי של מחלקת הבג"צים עד למימוש הצו.
מנהלת מחלקת הבג"צים עו"ד מנדל השיבה לפניות רגבים כי "עיתוי ההגנה נגזר מכוונת רשויות האכיפה לפעול למימוש הצווים, נוכח העומס הרב הקיים הן במחלקת בג"צים והן בבית המשפט הגבוה לצדק. מדיניות זו בהחלט ראויה היא".
רגבים מספרים עוד כי פנו גם ליועץ המשפטי לממשלה ורק לאחר חצי שנה התקבלה תשובת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה: "לא מצאתי כי יש כשל בפעילות הפרקליטים, המחייב להורות להם לבקש את כל ההליכים בעתירות שעוכבו שעניינן צווי הריסה של מבנים ביו"ש שהקימו פלסטינים. הטעם לכך הינו, שהנושא מערב את שיקול דעתם של גורמים רבים יותר במינהל הציבורי הישראלי והוא מורכב הרבה יותר משיקול הדעת המוקנה לפרקליטים בטיפולם בתיק מסוים. לא למותר לציין, כי ככלל, אין מקום להנחות פרקליט לבקש מבית המשפט לקיים דיון בעתירה שעניינה הריסת מבנה פלוני, כאשר מצב הדברים שיתקיים בפועל הוא שגם אם העתירה תתקבל, ככל הנראה, מבנה זה לא ייהרס".
ברגבים טוענים כי גם תשובת מלכיאל בלס המשנה ליועץ המשפטי שנכתבה על דעתו של מזוז המכשירה את התנהלותה הפסולה של מחלקת הבגצים מעלה שאלות קשות על השוויון בפני החוק ומצביעה על לגיטימציה לאכיפת חוק לא שוויונית.
מנכ"ל רגבים יצחק זרגרי אומר כי "הדו"ח מצביע על מגמה פוליטית ברורה שאין לטעות בה בהתנהלות מחלקת הבג"צים והתנועה תעביר את הדו"ח לשר המשפטים ולחברי הכנסת בתביעה לבחון את ממצאי הדו"ח ולתת תשובות לציבור".
"מדובר בעירוב דעות פוליטיות ושיקולים פוליטיים באכיפת החוק, דבר שגורם לאובדן מוחלט של אמון הציבור בפרקליטות וביועץ המשפטי לממשלה שמעניק לה גיבוי", אומר זרגרי הקובע כי "הממצאים שנחשפו בדו"ח מחייבים דיון של הממשלה, דיון דחוף של ועדת החוקה ובדיקת עומק של שר המשפטים בסוגיה".
לעומת כל אלה דוחים במשרד המשפטים מכל וכול את מכלול הטענות הללו של 'רגבים', וקובעים כי אין בהן ממש. "אנו דוחים מכל וכל טענות בדבר עירוב דעות פוליטיות בטיפול בעתירות לבג"צ. כפי שהובהר בעמדת מחלקת הבג"צים ובמכתבו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה סדרי העדיפויות בביצוע צווי ההריסה נקבעים על-ידי הגורמים המקצועיים המופקדים על כך, והכוונה במיוחד למערכת הביטחון וצה"ל. פרקליטי מחלקת הבג"צים מייצגים בבית המשפט הגבוה לצדק את עמדת המשיבים ואת הוראות הדין. לא למותר לציין, כי מנתונים הנוגעים להריסות מבנים שבוצעו ביהודה ושומרון בשטח c בין השנים 1997 ל-2009 נהרסו בסך הכל כ-2450 מבנים פלסטינים וכ-1230 מבנים ישראלים. משמעות הדברים היא כי כמות ההריסות הכוללת בודאי אינה מלמדת דבר על המגמות שנטענו בהודעה".