ועדה מיוחדת לענייני יהודה ושומרון, בראשותו של יו"ר הקואליציה, חבר הכנסת זאב אלקין, תדון היום בכנסת בנושא "אכיפת החוק ביהודה ושומרון ושמירה על זכויות אדם". במרכז הדיון, שיתקיים לרגל יום זכויות האדם בכנסת, תעמוד שאלת עצם קיומו ואופן פעולתו של "צוות אכיפת החוק על ישראלים ביהודה ושומרון", בראשותו של עו"ד שי ניצן.
לקראת הדיון, נמסרו ליו"ר הועדה ח"כ אלקין מסמכים סודיים המתעדים את עבודת ה"צוות", ובהם: סיכומי פגישות ותכתובות פנימיות. מהמסמכים עולה, לכאורה, שהצוות המורכב מנציגי פרקליטות, צה"ל, משטרה, מנהל אזרחי, ושב"כ, מקיים פגישות בתדירות של פעם בחודש לפחות, ומקבל משימות אינטנסיביות אותן עליו להשלים מפגישה לפגישה.
בארגון זכויות האדם ביש"ע טוענים זה זמן רב כי עצם קיומו של "צוות האכיפה" היא נטולת בסיס חוקי, וכי הצוות, שהוקם בשנת 1995 ע"י מיכאל בן יאיר שהיה היועץ המשפטי של ממשלת רבין, בוטל באופן רשמי ע"י היועץ המשפטי אליקים רובינשטיין כבר בספטמבר 1998. הסיבה לביטולו של הצוות ע"י היועץ המשפטי לממשלה, היו הרצון והצורך לקיים מדיניות שוויונית של אכיפת חוק, כמקובל במדינות דמוקרטיות, ולכן החליט רובינשטיין שעבירות חמורות כגון הסתה והמרדה יטופלו ע"י צוות כלל-ארצי וכלל-מגזרי, ולא יתקיים צוות מיוחד למתיישבי יהודה ושומרון. ואולם, למרות ביטולו הרשמי של הצוות, נמשכת פעילותו לאורך כל השנים.
בדו"ח "אכיפת החוק ביהודה ושומרון", אותו פרסם ארגון זכויות האדם ביש"ע לפני כשנה, נטען כי "צוות שי ניצן" מפעיל אכיפת יתר כלפי המתנחלים, ומפלה אותם לרעה הן לעומת שכניהם הערבים והן לעומת אחיהם היהודים שבתוככי ישראל הקטנה. על מנת להוכיח את טענותיהם, נעזרו מחברי הדו"ח בנתונים הסטטיסטיים של המשטרה ושל משרד המשפטים, וניתחו נתונים אלה בסיועם של אנשי מקצוע מתחום הקרימינולוגיה והסטטיסטיקה. "הצלחנו להוכיח מדעית את קיומה של אכיפת חוק סלקטיווית ומפלה" – טענו אז. ואולם, גם מחברי הדו"ח לא שיערו עד כמה אינטנסיבית ודורסנית היא דרך פעילותו של הצוות, הנחשפת היום באותם פרוטוקולים סודיים, ועד כמה שונה אכיפת החוק על המתנחלים מכל מה שמוכר כהליכי אכיפה נורמטיוויים במדינת ישראל.
כך למשל, מתברר שתלונות על בניה בלתי חוקית מוגשות לא לפי הצורך הענייני, אלא בהתאם ל"פיילוט" עליו הוחלט בצוות, ובמסגרתו הוטל על יחידות הפיקוח של המינהל האזרחי להגיש בכל חודש 5 תלונות במשטרה על בניה בלתי חוקית. ואולם, כשהסתבר לשי ניצן בתום 3 חודשים שהוגשו 7 תלונות בלבד, נדרשה יחידת הפיקוח "להשלים את המכסה" ולהגיש "בהקדם" 8 תלונות נוספות "על מנת לעמוד במטרת הפיילוט". יותר מכך: כיון שמטרת התלונות היא לא רק הריסת המבנים, אלא הגשת כתבי אישום פליליים – צעד שאינו ננקט לא כלפי אזרחים בישראל הקטנה ולא כלפי ערבים ביהודה ושומרון, הוקצב בתקציב הביטחון "תקציב לטובת תובעים חיצוניים" בנוסף לתובעים הרגילים של מחלקת התביעות במחוז ש"י.
עוד עולה מהמסמכים, שהחלטות על הריסת מבנים, או ההימנעות מהריסתם, מושפעות משיקולים שאין להם דבר וחצי דבר עם עבירות בניה, ושמטרתם: השפעה על הלכי הרוח בזרמים השונים בציבור המתנחלים: "בתום הדיון בנושא של עבירות תכנון ובניה, ציינו נציגי השב"כ, כי המקרים בהם מחליטים גורמי המשטרה והצבא להימנע מהריסת מבנים לא חוקיים...מחזקים את גורמי הימין הקיצוני". לאור הגדרות וניתוחים אלה של השב"כ, מנחה שי ניצן את ראש ענף החקירות במחוז ש"י "להביא הערה זו לתשומת ליבם של הגורמים המבצעיים במחוז, על מנת שישקלו בין יתר השיקולים בעת קבלת החלטה על הריסת מבנה או דחיית ההריסה בשל חשש להתפרעויות".
בין היתר, נחשפת בפרוטוקולים מעורבותו האישית האקטיבית והיוזמת של עו"ד שי ניצן בהוצאת צווי הגבלה למתיישבים: "אבקש מאנשי השב"כ לשקול הוצאת צווים מגבילים לפעילים מרכזיים בחוות גלעד, כפי שנעשה בזמנו ביצהר" – מנחה ניצן.
ח"כ זאב אלקין, שהועדה שבראשותו תדון היום בנושא, אמר בתגובה כי "אני רואה בחומרה רבה כל פעילות לאכיפה סלקטיווית וניסיון לנהוג איפה ואיפה באכיפת החוק. אנו נקיים היום דיון מעמיק בזכויות האזרחיות ואכיפת החוק באיו"ש ונדרוש מכל הרשויות להבטיח שוויון אזרחים בפני החוק. צוות אכיפה מיוחד על מתיישבי יהודה ושומרון דינו להתבטל כפי שכבר מזמן הוחלט ע"י היועץ המשפטי לממשלה".
עו"ד נדב העצני, העוסק בנושא מטעם ארגון זכויות האדם ביש"ע אמר בתגובה כי "המסמכים והפרוטוקולים נראים מאד חמורים. יש כאן אפליה חמורה ואכיפה סלקטיווית מהסוג שנאסר באופן מפורש ע"י בג"צ. העובדה שהיועץ המשפטי לשעבר רובינשטיין ביטל את עצם קיומו של הצוות, הופכת את המדיניות הזו לחמורה שבעתיים, משום שמדובר לכאורה במעשים שנעשים ללא כל סמכות חוקית".