שופט בימ"ש השלום בחיפה, זאיד פלאח גזר היום (שני) על מנהל דחבור יליד 1980 ממעיליא ששימש כפקיד בבנק ערבי ישראלי, וגנב 100,000 ש"ח מלקוחותיו מאסר בפועל לתקופה של 21 חודשים, 6 חודשי מאסר על תנאי וקנס ע"ס 20,000 ₪ או 4 חודשי מאסר תמורתו.רקע:
הפקיד הורשע עפ"י הודאתו, בשישה אישומים שבכל אחד מהם עבירות גניבה בידי מורשה, זיוף בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות , ובחמישה מתוך ששת האישומים גם עבירת רישום כוזב במסמכי תאגיד ובסה"כ גנב הנאשם מלקוחות הבנק סכום כולל של כ- 100,000 ש"ח.
הנאשם גנב מכספי לקוחות הבנק, תוך שחתם על מסמכים בשם הלקוחות, חדר למערכת המחשב של הבנק ממסוף של פקיד אחר לבל יתגלו עקבותיו, פנה לפקידים אחרים עם טופסי משיכת מזומן מזוייפים, תוך שהציג בפניהם מצג שווא לפיו כביכול הלקוח ממתין לקבלת הסכום שיימשך, והגדיל לעשות כאשר הזמין עבור לקוחה כרטיס חיוב, ללא ידיעתה או הסכמתה, וכשזה הגיע משך 21 פעמים סכום של 1,000 ש"ח בכל פעם, באמצעות מסוף בנק, תוך שימוש בקוד הסודי של הלקוחה. סה"כ גנב הנאשם משישה לקוחות שונים סכום של כ- 100,000 ש"ח וזאת בפרק זמן של שלושה חודשים במהלך שנת 2006.
הנאשם הסביר את מעשיו בכך שהיה מאורס לגברת ממשפחה דלת אמצעים, וזו הפעילה עליו לחץ לשם סיוע לה ולמשפחתה, עד שהנאשם לא יכול היה לעמוד בו, ואז ביצע את מעשיו.
השופט פלאח ציין בגזר הדין כי פקיד בנק השולח ידו בכספי לקוחות פוגע הן בכיסם של הלקוחות מהם גנב, הן באימון הלקוחות במערכת הבנקאית והן באימון הציבור במערכת המוניטרית שבלעדיה לא ניתן לקיים חיי יומיום תקינים ולבטח לא יחסי מסחר באמצעות הבנקים. ענישת בית המשפט צריכה להעביר מסר הרתעתי כלפי המנצלים את אמון הציבור כדי להשתמש בכספי הזולת כבשלהם, וכדברי הרמב"ם: "אי זהו גנב, זה הלוקח ממון אדם בסתר ואין הבעלים יודעים, כגון הפושט ידו לתוך כיס חברו ולקח מעותיו ואין הבעלים רואים" (רמב"ם, משנה תורה, הלכות גניבה א', ג').
לזכותו זקף השופט את הודאתו בכל המיוחס לו כבר בפני גורמי הבנק, עוד בטרם הגשת תלונה נגדו, ובאותו מעמד השיב לבנק את מלוא כספי הגניבה. בהמשך הודה בפני חוקרי המשטרה, וכך עשה גם בפני השופט ובפני שירות המבחן. השופט ציין כי הנאשם התחרט על מעשיו, ועל כך אין חולק, ואף שיקם את חייו האישיים, במובן זה שלאחר סיום עבודתו בבנק, בעקבות מעשיו, החל לעבוד בחברת פלאפון, בתפקיד בכיר, תוך ששמר על האינטרסים של לקוחותיו, והגיע למעמד בכיר בעבודתו תוך שרכש את אמון מנהליו, עד כדי העמדתו לקידום משמעותי. כל אלה בבחינת שיקולים שיש בהם כדי להקל בעונשו, ולהם יש להוסיף את עברו הנקי, קבלת האחריות על מעשיו, נישואיו וכן כל המפורט בתסקיר שירות המבחן, כולל המלצתו.