בין היתר, ציין ראש הלשכה "אכן, לקיומן של זכויות יסוד יש לעיתים משמעות פיננסית. החיים עולים כסף. הגנה על זכויות איננה בזבוז כספים. הכספים נועדו כדי לשמר זכויות, ולקיומם של עקרונות דמוקרטים יש עלויות. מה לעשות? אפשר לבקר פסיקה קונקרטית או מגמה מסתמנת תקופתית, אבל אסור להיגרר לאמירות העושות דלגיטימציה למערכת המשפט בישראל ובודאי כשהיא כלל אינה מוצדקת. חוסנה של המערכת השיפוטית הינו אינטרס עליון שלך, שלי ושל כל אזרחי ישראל ותושביה".
שטייניץ עצמו אמר הבוקר כי הוא איננו חוזר בו מאמירתו לפיה פסיקות בית המשפט העליון גובלות בהפקרות, ומותר למתוח ביקורת גם על בית המשפט העליון.
בראיון לקול ישראל אמר שר האוצר כי הוא מכבד את בתי המשפט בישראל אבל לא יתכן שבית המשפט לא יקח בחשבון שיקולים כלכליים כפי שהוא לוקח בחשבון נושאים בטחוניים בפסיקותיו. השר שטייניץ אמר כי הוא מתנגד לאקטיביזם השיפוטי של בית המשפט העליון והוסיף, כי גם אם מדיניות כזו קיימת ובית המשפט נכנס לניהול ענייני המדינה ולקביעת סדרי עדיפויות מוטלת עליו חובה להתחשב בצרכים כלכליים. פסיקות העליון שהן בעלות משמעות תקציבית יכולות לתת מכת מוות לתכנון הכלכלי ולכלכתה של המדינה.
שטייניץ אמר אתמול כי "חלק מפסיקות העליון מבטאות חוסר אחריות שגובל בהפקרות כלכלית", וציין כי "הגיע הזמן שבתי המשפט לא יתייחסו רק לשיקולי ביטחון ושיקולים של ביטחון לאומי, אלא גם בשיקולי כלכלה וחוסן כלכלי".