העיתון נשיונל פוסט חשף (15 בדצמבר) בכותרת בעמוד הראשי פרשת הונאה רחבת היקף בתוך הקהילה היהודית והישראלית של טורונטו. השמועות על ההונאה היו זה מכבר לשיחת היום לאחר שהתברר, כי עשרות רבות של "משקיעים" איבדו סכומי עתק הנאמדים בכשלושים מיליוני דולר ב"בנק ההשקעות" הפרטי שהבטיח עמלה מפתה של 30% בשנה. השיטה פעלה באופן דומה לזו שהפעיל מיידוף בארה"ב עם הבטחות שווא שגובו במסמכים מזויפים. מספר "ברוקרים" שיווקו תמורת עמלות את "הבנק" ו"הרווחים הקלים".
כונס הנכסים שמונה לאחר שהנושא הובא לבית המשפט מצא, כי 38.9 מיליון דולר עברו דרך שמונה חשבונות בנק השייכים לחשוד המרכזי, שהיגר לקנדה מישראל בהיותו נער. מספר סימנים מעידים מדאיגים צצו ועלו כבר בשנים האחרונות לאחר הרשעתו ב-2006 בהוצאת צ'יקים ללא כיסוי למספר בתי קזינו. בנק CIBC עלה על מספר הפקדות חשודות על סך 9,900 דולר בחשבון שלו ויזם חקירה של היחידה העוסקת במאבק בהלבנת הון. נשניול פוסט מוסר עוד כי כונס הנכסים מצא שחלק מכספי המשקיעים אבדו בהימורים בבתי קזינו בקנדה ובאינטנרט.
הונאת הפונזי מצטרפת לפרשה אחרת המעסיקה אף היא את הקהילה הישראלית. לפני כחודשיים התפרסם באתרי חדשות בישראל, כי קבוצה של 33 רוכשי דירות בפרוייקט דירות בטורונטו תובעים את היזם בסכום של 28 מיליון שקלים בטענה להטעייה ורשלנות. לטענת התובעים, היזם שיווק את הפרויקטים היוקרתיים כדירות להשקעה לצורך השכרה, אלא שלאחר שנחתמה העסקה הוא שינה את יעוד הדירות לבתי מלון, זאת מבלי לשאול אותם כלל ובכך גם גרם לירידת ערכן. היזם מכחיש את הטענות נגדו.
כונס הנכסים שמונה לאחר שהנושא הובא לבית המשפט מצא, כי 38.9 מיליון דולר עברו דרך שמונה חשבונות בנק השייכים לחשוד המרכזי, שהיגר לקנדה מישראל בהיותו נער. מספר סימנים מעידים מדאיגים צצו ועלו כבר בשנים האחרונות לאחר הרשעתו ב-2006 בהוצאת צ'יקים ללא כיסוי למספר בתי קזינו. בנק CIBC עלה על מספר הפקדות חשודות על סך 9,900 דולר בחשבון שלו ויזם חקירה של היחידה העוסקת במאבק בהלבנת הון. נשניול פוסט מוסר עוד כי כונס הנכסים מצא שחלק מכספי המשקיעים אבדו בהימורים בבתי קזינו בקנדה ובאינטנרט.
הונאת הפונזי מצטרפת לפרשה אחרת המעסיקה אף היא את הקהילה הישראלית. לפני כחודשיים התפרסם באתרי חדשות בישראל, כי קבוצה של 33 רוכשי דירות בפרוייקט דירות בטורונטו תובעים את היזם בסכום של 28 מיליון שקלים בטענה להטעייה ורשלנות. לטענת התובעים, היזם שיווק את הפרויקטים היוקרתיים כדירות להשקעה לצורך השכרה, אלא שלאחר שנחתמה העסקה הוא שינה את יעוד הדירות לבתי מלון, זאת מבלי לשאול אותם כלל ובכך גם גרם לירידת ערכן. היזם מכחיש את הטענות נגדו.