ראשי ישיבות רבים, ביניהם ראשי ישיבות הסדר, ראש ישיבות בני עקיבא, רבני ערים ורבנים מרכזיים מגבים את ראש ישיבת הר ברכה, הרב אליעזר מלמד ותוקפים בחריפות את התנהלות שר הבטחון אהוד ברק בפרשה בראיונות שנתנו ושיתפרסמו בעיתון הציבור הדתי-לאומי "בשבע".
"זה שהרב מלמד לא הלך לברק, הוא עשה בסדר", אמר השבוע לראשונה הרב אברהם צוקרמן, ראש ישיבת בני עקיבא כפר הרוא"ה וראש ישיבות בני עקיבא בארץ, תוך שהוא מעניק גיבוי בלתי מסויג להתנהלותו של הרב מלמד מול ברק. "כי שימוע פירושו של דבר שהחליטו עליו שהוא חוטא. שימוע נותנים למישהו שיש עליו אשמה, אתה קובע שהוא אשם ואתה ברחמיך הרבים נותן לו זכות שימוע. לכן ודאי עשה בסדר שלא בא".
הרב צוקרמן, מוותיקי רבני הציונות הדתית ומאבות דור הכיפות הסרוגות, סבור גם כי נכון נהג הרב מלמד שלא תיקן וחזר בו מעמדותיו העקרוניות על פי דרישת ברק. "אדם שאומר דבר, צריך לדעת שהדבר שאמר בא לאחר מחשבה. לחזור בו זה אומר שהוא לא חשב על כך. בדרך כלל רב לא אומר דבר שלא חשב עליו. יותר ממה שההסדר הוא לטובת תלמידי הישיבות, זה לטובת הצבא. אם הצבא לא מבין את זה, הישיבה לא תפסיד כלום. מי שיפסיד זה הצבא. לדעתי מוטב להשאיר את המצב כמו שהוא, שהצבא יקבל את עונשו". הרב צוקרמן גם מאמין שלא נוצר כאן תקדים לסגירת ישיבות נוספות, שכן "לא כל שר ביטחון יהיה טיפש כמו ברק".
גם הרב יעקב אריאל, רבה של רמת גן ומסמלי הקונצנזוס בציבור הדתי לאומי, סבור כי ברק עשה כאן "מעשה שלא ייעשה" ובפרט כאשר הוא "נעשה בצורה משפילה ומבזה": "עצם ההזמנה לשימוע היא מבזה, כאילו מדובר בפקיד. האם כך היה נוהג ברק כלפי פרופסור באקדמיה? היה קורא לו לשימוע? הוא לא עושה זאת, אז למה פה כן? לכן הרב מלמד היה פגוע ושמר על כבודו כשלא הלך. מה גם שהדיון נערך בתקשורת קודם לכן, ונאמר במפורש מה רוצים לשמוע ממנו. יש ניסיונות כל הזמן לסתום פיות לרבנים", מוסיף הרב אריאל "בלי להיכנס לעמדתו של הרב, השאלה היא האם במדינה דמוקרטית המתיימרת לתת חופש דיבור, רק לרבנים אסור לומר מה הם חושבים".
"אם היתה הידברות מכובדת, היה מקום לנסח משהו שיתפרש כך או אחרת. אבל רק אם היתה הידברות מכובדת, לא בצורה כזו של קריאה פומבית דרך התקשורת להעמיד רב אל עמוד הקלון", אמר.
הרב אריאל מתקומם גם על היחס של איפה ואיפה בין רבנים לאנשי אקדמיה, כאשר במוסדות האקדמיים להם יש התקשרות עם צה"ל נשמעים דברי הסתה והטפה לסרבנות משמאל חמורים פי כמה מדברי הרבנים, ואולם אותם מרצים לא זכו לשמץ ביקורת מכיוון משרד הביטחון. "אני סומך על האיגוד שיאמר את דברו בנושא", אומר הרב אריאל "וברור שיש לפעול כדי להסיר את רוע הגזירה".
במקביל לכינוס ראשי הישיבות ביום ראשון, הוחל השבוע ביוזמה נוספת לכינוסה של מועצת הרבנות הראשית לישראל בעניין ההסדר. היוזמה שייכת לרב שמואל אליהו, רבה של צפת וחבר מועצת הרבנות הראשית, אשר הפנה את בקשתו לכינוס המועצה לרב הראשי יונה מצגר, וממתין לאישורו.
המטרה, מסביר הרב אליהו, היא להרחיב את מעגלי התמיכה בישיבת ההסדר מעבר לגופים הדתיים לאומיים הפנימיים. גם הרב אליהו רואה בחומרה את החלטתו של שר הביטחון, וזועם על היחס של איפה ואיפה לו זוכים הרבנים, "שפשוט יכול להוציא כל אדם הגון משלוותו". לדבריו, ההחלטה היא כה מקוממת, עד שהציבור הדתי לאומי כולו מתגבש נגדה כאחד - "ואני מקווה שגם הציבור החרדי יצטרף".
"הניצחון תלוי רק בגיבוש שלנו כציבור. אם נהיה חזקים הוא לא יוכל לעמוד מולנו. חייבת להיות אחדות בציבור שלנו במאבק הזה. כי מחר הוא יכופף את הישיבה באלון מורה, בקריית ארבע, אחר כך לישיבות חרדיות הוא לא ייתן תקציב ודחיית שירות. יש פה תהליך מובנה וברור, פוליטיקאים רוצים לשעבד את אנשים לדעותיהם. כציבור, כולנו חייבים להתגבש, ואם לא – כולנו נהיה הר ברכה", ציין.
לרב אליהו יש גם הצעה פרקטית לסנקציה נגדית לזו של ברק: "די בכך שמחזור אחד או שניים של תלמידי ההסדר יחתמו על דחיית שירות, מה הוא יוכל לעשות? אנחנו לא רוצים לאיים, אבל אין ברירה. אני חושב שזה יתרום למערכת היחסים שלנו עם צה"ל והמדינה. זה שמתייחסים אלינו בכזה זלזול זה הרסני. זה פוגע במוטיבציה של חיילינו להתגייס ולהילחם, כי הם רואים שהכל זה בשביל עניין אישי ופוליטי. הדרישה שלנו להגדיר שלא תהיה איפה ואיפה צריכה להיות מוחצת, טוטלית, בכל המגזר הדתי והחרדי. אם נהיה נחושים יבינו שאנחנו לא סמרטוט. כל חייל חייב לתרום את חלקו במאבק על כבוד התורה וכבוד הציבור".
ביקורת תקיפה על שר הביטחון נשמעת גם מפיו של ראש ישיבת ההסדר הוותיקה בקריית ארבע, הרב אליעזר ולדמן. "ההחלטה הזו היא חמורה ביותר ועומדת בניגוד להסכמים ולהבנות שיש לישיבות ההסדר עם הצבא למעלה מ-40 שנה. הסכם ההסדר מבוסס על כבוד הדדי, מוסכם על כולם שלא נוקטים צעד חד צדדי, הכל בהסכמה. שר הביטחון בלי הסכמתנו מחליט לסגור ישיבה? והדרך שעשה זאת, באיזה זלזול. מה זה להזמין ראש ישיבה לשימוע? הוא פושע? צריך לתאם איתו. אנחנו לא פקודים של שר הביטחון".
הרב ולדמן מבקר גם את היטפלותו של ברק לפרט שלמעשה מוסכם על ראשי הישיבות. "כולם הסכימו שאין לעשות הפגנות בצבא, אז על זה לעמוד על דיקטט של ניסוח כפי שהוא רוצה? כנראה לשר הביטחון יש מוטיבציה אחרת לכל העניין".
הרב ולדמן אומר כי עוד טרם הכינוס ביום ראשון, "על כל ראשי הישיבות לומר שכולנו הר ברכה. לא נרשה לפגוע באחת הישיבות, כולנו גוף אחד. אמנם יש דעות שונות בין הישיבות בכל עניין, אך בעניין זה שלא ניתן לפגוע בשום ישיבה - כולנו יחד. ולא רק שלא ניתן לפגוע בישיבה, אלא גם נעמוד על עצמאות החינוך התורני שלנו. אנחנו לא יכולים להיכנע לדברים לא מוצדקים. כי אם כן, מחר שר הביטחון יגיד לסגור ישיבה אחרת בגלל משהו שלא מוצא חן בעיניו. צריך הפעם לעצור את זה ולדעת שככה אי אפשר. הם יודעים שאצלנו מחנכים לתורה ומצוות, והיחסים בין ראשי הישיבה לשר הביטחון ומפקדי צה"ל צריכים להיות של כבוד הדדי. אנחנו לא חיילים שלו. אנחנו מוכנים לשמוע, אבל בכבוד".
הרב בן-ציון אלגאזי, ראש מכון 'צורבא מרבנן' ומבכירי הר"מים בישיבת 'כרם ביבנה', היה רוצה לראות את הציבור הדתי לומד מהציבור החרדי לשדר מסרים בעוצמה: "לצערי אנחנו חלשים, לא מאוחדים באמירה. צריך לשדר בצורה עוצמתית, לומר דבר ברור ולהראות שאנחנו כוח".
הדברים מכוונים כלפי המאבק התקיף שהוא מצפה שיתנהל כנגד החלטתו של ברק. "כרגע, לאחר מעשה, הרב מלמד מייצג את כל עולם ישיבות ההסדר והפגיעה בו, וזו גם מטרת ברק מתחת לפני השטח. הוא רוצה להרוויח רווחים לא אמיתיים, ועל זה צריך לעמוד כחומה בצורה ולהציג עמדה ברורה: האיגוד וכל ראשי הישיבות צריכים לומר – אם אין לרב מלמד הסדר, לאף אחד אין הסדר. ואני רוצה לראות את צה"ל בלי ההסדר. בלי החבר'ה שלנו אין להם מילואים", מזהיר הרב אלגאזי. "לא ייתכן שאחד מאחינו יעמוד לבד בחזית. צריך להתאחד אפילו רק טקטית, כי כך יבינו שיש פה עוצמה ויתייחסו אלינו אחרת. אם נעזוב אותו לבד, עלינו לצפות לפגיעות נוספות. יבינו שאנחנו ציבור חלש שלא מגיב בעוצמה".
דברים ברוח דומה משמיע גם הרב יצחק הלוי, רב היישוב קרני שומרון ור"מ ותיק בישיבת ההסדר ביישוב. "אני חושב שהרב מלמד ייצג בכבוד את תורת ישראל. הרוצה את הרב יבוא אליו", הוא מכוון כלפי הסירוב להגיע לשימוע, "הגיע הזמן לחנך את המדינה".
הרב הלוי אומר עוד כי תופעת הזלזול ברבנים מוכרת היטב, אולם "לנו יש תורה אחת והיא לא תוחלף. שרי ביטחון הולכים ובאים. אנחנו לא חוששים מאיומים. הרי אם היו מאיימים על עניין של חילול שבת, כל ראשי הישיבות היו מתקוממים, אז אם זו מצווה אחרת – לא צריך להיות הבדל".
גם הרב הלוי מאוכזב מחוסר העמידה של הציבור הדתי כאשר פוגעים במנהיגיו הרוחניים. "בציבור החרדי זה לא היה קורה. הם לא היו נותנים מנוח. לצערי אין לנו עמוד שדרה". הציפייה שלו היא תגובה של ראשי הישיבות לפיה "שנתיים לא מגייסים תלמידים. הם ממשיכים בתורתם אומנותם. מניסיוני הדל – 30 שנה בישיבה – אני חושב שהתלמידים מאוד מכבדים את דעת ראשי הישיבה, ואם הם יתבקשו, יעשו זאת. אפשר להתגייס גם בגיל 22 בלי לפגוע בשירות הקרבי שלך או בפרופיל. הם יתאפקו, אין מצווה לשרת בצבא סתם. אני עדיין בהלם מכך שהגענו למדרגה שהצבא הוא האויב שלי", מכוון הרב לפעילות צה"ל במחסומים נגד יהודים וכיוב'.
הרב חיים דרוקמן עצמו, המכהן כיו"ר איגוד ישיבות ההסדר ומקפיד בדרך כלל על טונים מתונים ונטולי ביקורת כלפי הממסד השלטוני, תוקף את התנהלותו של שר הביטחון בפרשה: "אני חושב שהיו פה דברים שלא צריכים להיות. למשל, להזמין את הרב מלמד לשימוע – קונוטציה של שימוע זה לא דבר חיובי. זכותו המלאה להזמין רב לשיחה, לברר משהו, אבל לא שימוע. היה צריך למצוא דרך שלא תביא למסקנה כה חמורה, ושהישיבה תמשיך. זו החלטה חמורה שאנו מתנגדים לה בכל תוקף", אומר הרב דרוקמן על ביטול ההסדר, "נעשה הכל כדי לפעול שהעניין יחזור לקדמותו". לדבריו, הוא וחבריו פועלים באינטנסיביות בעניין, וביום ראשון הקרוב יכונסו כלל רבני ישיבות ההסדר על מנת לדון במצב ולהחליט על דרכי תגובה ופעילות.