פרופ' מנחם לוריא, מומחה לבקרה ומומחה למניעת זיהום אוויר באוניברסיטה העברית, אינו מופתע מהסיום המאכזב של ועידת קופנהאגן. "זה היה צפוי", הוא אומר ביומן ערוץ 7.
כזכור נחתמה הועידה בהצהרה עקרונית שאינה מחייבת את המדינות להפחתת זיהום האוויר. פרופ' לוריא קובע כי העלויות הגבוהות של הטיפול בסוגיה הן שמונעות ממנהיגי העולם לחתום על התחייבות. "זה עולה הרבה כסף ואין דרך להקצות כספים שהתוצאות שלהם יהיו אולי בעוד חמישים שנה".
לדבריו מדובר בסוגיה הנדחית על ידי המנהיגים כפי שהם דוחים את סוגיית ההתפלה מאותו טעם – הטעם התקציבי. "אין מה לעשות. האנרגיה הזמינה היא פחם והרזרבות הן לאלף שנה, החלופות מספיקות לעשרים שנה...", הוא אומר.
פרופ' לוריא מציין שבדיקה שנערכה העלתה שרק הטיפול הישראלי במניעת פליטת גזי החממה נאמד במיליארדי דולרים מדי שנה ותקציב שכזה אין.
לוריא דוחה גם את הרעיון של מעבר לאנרגיה סולארית. לדבריו גם חלופה זו עלותה התקציבית גבוהה מאוד. כיוון שכך הפתרון שאותו הוא מציע אינו פופולארי, אך לטעמו חובה לשקול אותו ולהתחיל לפעול על פיו כבר כעת. "צריך להתמודד בכיוון אחר. להיערך להתחממות כדור הארץ ולהבין שיש מקומות שיהיו לא ראויים למגורים. צריך להעתיק אוכלוסיות. היו בעבר הרחוק נדידות עמים", הוא מזכיר וסבור שכעת הגיעה העת לנדידה נוספת.
פרופ' לוריא מציין שהוא עצמו אינו מקבל את גרסת האופטימיים הסבורים שהתחממות אינה קיימת או שלפחם אין השלכות על התחממות זו, אשר על כן לטעמו יש להתחיל בפעילות נמרצת להעתקת אוכלוסיות ממקומות מסוימים בעולם. "יהיו איים שיוצפו, ערי חוף יכוסו במים, ולכן במקום לעשות תרגילים זמניים צריך להיערך למצב החדש".