העיתונאי בן דרור ימיני תוקף בחריפות את אילנה דיין וקובע כי התנהלותה כפי שנחשפה בפסק הדין של השופט סולברג מובילה לתוצאה שווה לזו של דו"ח גולדסטון.
לדבריו אמנם הוא אינו מייחס זדון לדיין כפי שהוא מייחס לגולדסטון, וכך גם עשה השופט סולברג, אך עם זאת הדרך היא אותה דרך מניפולטיבית והתוצאה היא אותה תוצאה, הכפשתה של מדינת ישראל. "היא לא עשתה זאת רק לסרן ר'", הוא אומר ומוסיף: "היא עשתה זאת לכולנו".
בדבריו, המובאים גם בטורו האישי ב'מעריב', מעלה ימיני מספר תהיות באשר להתנהלותה הבעייתית של דיין כאשר בפני בית המשפט הופיעו שלושה עיתונאים על תקן מומחים כדי לפרוך את טענותיו של סרן ר', אך בדיקת השופט העלתה ששלושתם הציגו בעדותם טעויות זהות, מה שנראה כתיאום עדויות אסור לחלוטין מבחינה חוקית.
עוד מציין ימיני את ניסיונו של האלוף גיורא איילנד להניא את סרן ר' מהגשת התלונה נגד דיין. "איילנד ניסה להשפיע על ר' כדי שיחזור בו בלשון שיש בה יותר מאיום מרומז על עתידו בצבא. וכל זאת בידיעתה של אילנה דיין", אומר ימיני.
בדבריו תוהה ימיני כיצד זה כל העניינים הללו אינם מובעים לדיון ציבורי, בה בעת שהדיון העיתונאי נסוב כל העת בסוגיית היות השופט סולברג "מתנחל המתגורר על גבה כמו מוצב גירית שמצויה על גבעה". לטעמו של ימיני בכך חוטאים העיתונאים והפרשנים לחובתם המקצועית. "הם טוענים לזכות הבישול והעריכה, ואני אומר שאין זכות כזו".
את דבריו של העיתונאי עידו באום בדה מרקר ולפיה הפך השופט סולברג עורך עיתונות וחרג מתפקידו, מגדיר ימיני כ"קשקוש. אם זכות ההטעיה והמניפולציה היא זכות של עיתונאים, אז אני בצד של סולברג".
בהתייחסו לדיין עצמה מציין ימיני בין השאר את ידידותה העמוקה עם השופטת בייניש. הוא מזכיר את דבריה בגנות מינויו של פרופ' פרידמן לשר המשפטים, מינוי אותו העלתה כשאלה מתריסה כאילו הוא שווה ערך למינוי עזמי בשארה לשר המשפטים. דברים אלה נאמרו לשביעות רצונה של נשיאת בית המשפט העליון בייניש שהעניקה לדיין ראיון בלעדי וחסר תקדים בהיותו ראיון של שופט מכהן לתקשורת. "פניתי לדוברת בית המשפט ושאלתי אם היה תקדים לראיון כזה. היא התקשתה לספר לי על תקדים כזה", הוא אומר.
לנוכח קשר זה מביע ימיני תקווה שהשופטת בייניש תפסול את עצמה מדיון בערעור שאותו צפויה דיין להגיש, אך עם זאת הוא חושש מאוד שגם שופטים אחרים יביאו לשינוי הכרעת הדין של השופט סולברג, בעקבות הלחץ המאסיבי "שהופעל על ידי 95 אחוזים מהעיתונאים, לחץ הברנז'ה, לחץ האוליגרכיה להפוך את פסק הבין. אני חושש שהלחץ הזה ייענה בברכה", הוא אומר ומוסיף הערכה שהמהלך יבוצע תוך דיבור נרחב על חופש הביטוי, אך כזה שמאחוריו עומד יעד נסתר.