
ועדת החוקה דנה היום בהצעת חוק שמטרתה למנוע פערי ענישה. השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ' אמר במהלך הדיון כי לא פעם עבריינים יוצאים עם עונש קל או לא ראוי ובמקרים אחרים רואים פערי ענישה גדולים על אותן העבירות.
בפתח דבריו אמר השר, "אני פה כדי להיות פה למערכת אכיפת החוק המונה 27 אלף שוטרים שלא נמצאים, פה למערכת התביעה הנמצאים תחת פיקוד המשטרה ולתת מענה, לסגור את המעגל ולהיות אחראי גם על מערכת הכליאה.".
לדבריו, "תופעות כמו אלימות, עבריינות, פשיעה מאורגנת ושחיתות ציבורית נתפסות כיום כאיום חמור ביותר על אושיות המדינה והחברה במדינת ישראל וניתן להגדיר כי איום זה פוגע ומוחשי לעיתים, הרבה יותר מהאיומים החיצוניים על מדינת ישראל. תחושת הביטחון זה הדבר החשוב ביותר. חייבים להסיר את הכפפות. לא קיימת תחושת הרתעה. שאני בוחן את הצד העברייני, כאשר מערכת בתי המשפט, הקלות בענישה, לא מצריכים לתת הרתעה נכונה באותן תופעות אלימות".
הוא הדגיש כי "לא פעם יוצא עבריין עם עונש קל או לא ראוי, שלא תאם את רמת האישום זה מעביר מסר לא טוב, לרמת התביעה. שואלים למה בזבזנו כל כך הרבה בזמן? לא תמיד אבל מקרים רבים". הוא הוסיף כי "חשוב לראות את הקורבן ולא רק את העבריין".
הוא הסביר כי "החקיקה לבדה אינה מספיקה ונדרשת ענישה מרתיעה. הכרחי כי העבריינים יענשו והקורבנות יזכו להגנה ולא להיפך. מטרתה של הצעת החוק שבנדון הינה לכוון את שיקול דעת השופט ולצמצם את פערי הענישה, תוך הותרת שיקול דעת בידי השופט בקביעת העונש. ישנם פערי ענישה בין שופטים ובתי המשפט. רואים הבדלים על אותן עבירות".
"לגבי עסקאות טיעון הופתעתי מהאחוזים הקיימים, אני שומע עם אחוזים גבוהים. לא מדבר על המיעוט אלא על רוב עסקאות הטיעון. אני מעדיף שייצא זכאי ולא עסקת טיעון", ציין השר.
עוד אמר כי "הרקע להצעת החוק הוא המצב ה הקיים שבו סמכות הענישה של שופט בישראל רחבה מאד, ושיקול דעתו רב, כשסמכות זו כמעט נטולת הנחיות, ומוגבלת, בד"כ, רק לתקרת העונשים המרביים הקבועים בחוק. במצב זה, התוצאה היא פערי ענישה בין שופט לשופט, במקרים דומים זה לזה (עבירות דומות שנעברו בנסיבות דומות) – מצב שאינו רצוי".
לסיום אמר כי , "ענישה אפקטיבית יוצרת הרתעה ללא תלות במצב רוחו של השופט".
עפ"י הצעת החוק תמונה ועדה אשר תקבע "עונשי מוצא" בעבירות שתמצא לנכון, המשקפים את העונש הראוי לעבירה שנסיבותיה אינן חריגות. עוד קובעת הצעת החוק רשימת נסיבות, שבהתקיימן רשאי השופט לחרוג מ"עונש המוצא".