אורי פלאח, חבר מליאת רשות השידור, מצר על ההחלטה לסגור את רדיו מורשת כחלק מהצמצומים ברשות, "הייתי ממייסדי רשת מורשת שהוקמה כדי לענות על הצרכים של שוק התקשורת. לאחר הורדתו של ערוץ 7 נוצר חלל עצום והייתה לנו שאיפה לבנות תחנת רדיו שתגיע לרייטינג גבוה מאוד כמובן בקרב פלח שוק מסוים, הרעיון היה להיכנס לנישה הזאת, שיהיה רדיו בסגנון יהודי, חלמנו אפילו למכור פרסומות".
לדבריו, ברשות השידור ניסו כל הזמן לשים להם רגליים, "אף פעם לא זכינו לעצמאות מבחינה טכנית, לא הקצו לנו משדרים והיינו צריכים להתחלק בזמן עם רשת א', דרישתו של המנהל הראשון של הרשת אהרון ויזנר לעצמאות לא התקבלה, היה קשה מאוד לייצר ציבור של מאזינים קבוע כשאנחנו .שדרים רק חצי יום, צמצמו לנו גם תקנים ושעות שידור כדי לא לאפשר לנו להתרומם, כנראה שאין יותר מדי חובבי יהדות ומסורת ברשות השידור".
פלאח מציין, כי התקציב שעמד לרשות רדיו מורשת היה בגדר בדיחה, "למרות המסירות של חלק מהעובדים לא היה אפשר לעבוד בצורה כזאת. חלק מהעובדים היו בנות שרות שעבדו בהתנדבות כחלק משנת השרות שלהם, הם היו בוגרות של מגמות לתקשורת אבל אי אפשר להקים רשת שעובדת על בסיס מתנדבים".
פלאח קובע כי סגירת רדיו מורשת לא תביא את הבשורה לרשות השידור, "תמיד כשעושים צמצומים קל לפטר את מחלקי התה ועובדי הניקיון. הבעיה התקציבית לא תיפתר אם יסגרו את קול המוסיקה ורדיו מורשת, הבעיה של רשות השידור היא אי התאמה בהסכמי עבודה בין העובדים להנהלה. אי אפשר לנהל מערכת של שידורים ותחנות עם חוזי עבודה אנכרוניסטיים. היום אתה לא יכול להזיז עובד מפה לשם בגלל החוזים, כמות הטכנאים שיוצאת עם ניידת היא קבועה ואי אפשר לעשות כלום. לפעמים נוצרים אבסורדים שאם הטכנאים לא מקבלים את מכסת המים המינרלים לניידת צילום הם משביתים את העבודה, ככה אי אפשר להתנהל".