בג"ץ הורה למדינה לענות תוך 30 יום לשאלות העותרים בבג"ץ שהוגש נגד צווי הההקפאה, ביניהן מתי תוקם ועדת התובענות שדבר הקמתה נקבע בצו ההקפאה? מי יוכל לפנות לועדה? מה תהיה הפרוצדורה לפניות לועדה ומה תהיה הדרך להשגה על החלטותיה?
בהחלטתם רמזו השופטים, כי לא יאפשרו למדינה דחייה בהגשת התשובה לשאלות אלו, זאת לנוכח העובדה שההקפאה כבר נכנסה לתוקף.
נזכיר כי נגד צווי ההקפאה הוגשו עתירות שונות שבחלקן נדחו. באחד הדיונים מתחה נשיאת בית המשפט העליון, דורית בייניש, ביקורת מרומזת נגד התנהלות הממשלה בסוגיה וקבעה שהיה צורך לקבוע אמות מידה מפורשות לפיצוי התושבים שייפגעו מן הצו. עוד אמרה השופטת בייניש כי אינה יודעת עד כמה נתנו את דעתם, אלה שהוציאו את הצו, להיבטים השונים של הנזק שייגרם בעקבות ההקפאה.
נזכיר כאן את העתירה שהוגשה בשם הפורום המשפטי למען ארץ ישראל בה תבעו לעכב את צו ההקפאה עד לקבלתו בממשלה.
עו"ד יוסי פוקס, ב"כ הפורום, הסביר את הדרישה וקבע כי מדובר ב"החלטה שבה פגיעה חמורה בזכויות הקניין של אזרחי ישראל, תושבי יו"ש, שאינה קשורה לביטחון – אינה יכולה להתקבל במחטף, במחשכים, בקבינט ביטחוני סודי ללא כל התראה או הכנה מוקדמת, וללא כל אפשרות של שרי הממשלה לערער עליה".
העותרים טענו כי ההחלטה על הקפאת הבנייה פוגעת באופן חמור בזכויות יסוד של אזרחי ישראל, תושבי יהודה ושומרון וגורמת להם נזקים כבדים ומדגישים כי אין כל שיקולים ביטחוניים העומדים בבסיס החלטה זו, "הקבינט אף לא טען כי יש שיקולים כאלו, אלא הסתפק באמירה ערטילאית ולפיה "בכוונה לעודד את חידוש המו"מ המדיני בין ישראל לרשות הפלשתינית ומדינות האזור ומטעמים מדיניים נוספים, לפעול להשעיה זמנית של הבנייה ביהודה ושומרון... למשך תקופה של 10 חודשים".
כמו כן טענו שפגמים נפלו בהחלטה אשר נתקבלה בקבינט, וצו ההקפאה הוצא שלא כדין, משום שהוא מתבסס רק על החלטת ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי אף שזו אינה מוסמכת לקבל החלטות מן הסוג הזה.
הם מציינים כי בישיבת ממשלה שהתקיימה לאחר מתן הצו הנושא הנדון לא הופיע בסדר היום, ואולם מספר שרים בממשלה, אשר אינם חברים בקבינט, או שהינם חברים בו ולא היו נוכחים בדיון, התרעמו על כך שהחלטה התקבלה בקבינט במחטף ולא הובאה לדיון בממשלה כמתחייב מהחלטה מן הסוג הזה. השר עוזי לנדאו הודיע למזכיר הממשלה כי בכוונתו להגיש ערר על החלטה זו ולחייב את הממשלה לקיים דיון בנושא.
"היעלה על הדעת שהחלטה על פגיעה חמורה בזכויות הקניין של אזרחי ישראל, תושבי יו"ש, שאינה קשורה לביטחון – תתקבל במחטף, במחשכים, בקבינט ביטחוני סודי ללא כל התראה או הכנה מוקדמת וללא כל אפשרות ששרים בממשלה יעררו עליה, וכל זאת מחשש שלא יושג לה רוב בממשלת ישראל, המוסמכת לקבל החלטות כאלו?!", שאלו.
כעת תצטרך המדינה להשיב לשאלות אלה ואחרות, ובתוך שלושים יום.