אימו של סגן אדם מלול שיגרה הערב (ראשון) מכתב לצמרת המדינה בעקבות הרשעתו של בנה לפני כשבועיים בבית דין צבאי. מלול, סגן מפקד פלוגה בחטיבת כפיר, נאשם כי במהלך פעילות מבצעית בכפר קדום בשומרון, הכה פלסטיני בשתי כאפות.
האם טוענת במכתבה כי האלוף שמני פעל ורמס את זכויותיו הבסיסיות של בנה, "בצעד של צדקנות סלקטיבית בעליל, וצביעות מבחילה, תקע מקלות במאמצי ההתגוננות של בני, התערב באופן בוטה ורמס ברגל גסה את ההליך המשפטי, בעת שנזף במח"ט איתי ווירוב אשר בעדותו גיבה את תפקודו של בני כמפקד, על אשר הפעיל שיקול דעת נכון כמפקד, באירוע בו הייתה הלימות התנהלות נכונה ביותר, המותאמת לאופי האירוע, הן בהפעלת כוח מידתי מול פלסטיני מתלהם, הן הפעלת כוח מינורי אשר לא סיכן איש, ולא פצע איש, והחשוב מכל בוצעה המשימה ללא כל פגיעה בחיי הלוחמים".
"כלום עדות מלשין, ועדות סטודנט פלסטיני מאוניברסיטת אנג"ח אמינות וקוהרנטיות יותר מעדות המג"ד והמח"ט של חטיבת כפיר, אשר גיבו את תפקודו של בני. בהרכב בית הדין הצבאי שתי נשים, אשר מן הסתם לא חוו בחייהן כניסה לכפר פלסטיני עויין באישון לילה, האם הן מומחיות יותר על הקורה בשטח מהמג"ד והמח"ט", שואלת האם.
"מדוע בני עלול לשלם במניעת חירותו, ובאות קין על מצחו בשל העובדה, שקיימת פרשנות שונה לאופן הפעולה הנדרשת באירוע מסוג זה ,בין מח"ט כפיר לאלוף שמני. תוהה אני באם במצב עניינים הפוך, באם בני היה מוכה על ידי פלסטיני האם כל מערכות הצדק היו פועלות באותה נחישות כפי שפעלו נגד בני. מדוע??? מהדהדת בראשי כאלף קורנסים השאלה , מדוע לא נבדק הנושא במסגרת החטיבה, והופקו ממנו הלקחים המתאימים ללא העברתו למשטרה הצבאית"."מדוע לא נעשה שחזור לאירוע בשטח על ידי ביה"ד, כאשר ניתן היה ללמוד מקרוב ובמקום את כל פרטי האירוע בעוד ניתן היה לעמת את המלשין, מול בני כמפקד הכוח וחייליו. האם נוהגת הגזירה שווה במקומותינו? מן המפורסמות היא הכאתם של מתנחלים באירועים שונים, ואף באחרונה על ידי קציני יס"מ (כמובן לא רק כאפה) איש מאנשי היס"מ הללו לא הועמד לדין, דוגמת אשר נעשה לבני. כלום ברצונכם כי תתפתח בצבא תופעת מלשנות, מלשינים ידלגו על דרגי הפקוד במסגרת הפלוגה, גדוד, חטיבה, ויפנו ישר למשטרה הצבאית, (כל מלשין אשר יבקש לנקום במפקדו יפנה למשטרה הצבאית). אופן פעולתו של בני, ודבריו של המח"ט איתי ווירוב, אינן פעולה, או אמירה, שדגל שחור מתנוסס מעליהן, ועל כן אין להסביר את פשר התנהגות האלוף שמני, אלא כניסיון נואל לרצות ממונים, וניסיון ללבוש מחלצות שלטון החוק, במקום הלא נכון", כתבה האם.
"האם לא הגיעה העת, שנדאג פחות לאויבינו הקמים עלינו לכלותינו, ונדאג יותר שחיילינו ישובו בשלום לביתם. בני הוא השה לעולה , וקרבן השיטה והמערכת אשר מנוהלת על ידי ממציאיה , אך שרדו אותה , כי המלשינים לא היו בינותם. כלום לא יהיה נכון לאמר, כי באווירה הקיימת היום, גם פסיקות משפטיות הן תבנית נוף השקפתם של השופטים. אני תוהה, האם נעשה לבני משפט צדק, ומה הסיכויים שעמדו לטובתו, מהרגע בו החליט האלוף שמני לנזוף במח"ט ווירוב, ויותר מכך להעיד כעד מלך במשפט. האם כך ברצוננו להגיע למתגייסים החדשים, לעודד מלשינים להלשין על חבריהם, לא לתת גיבוי למפקדים. מה המסר מהרשעתו של בני, קצינים , חיילים, אל תחרפו נפשכם במשימה, חישבו תחילה מי העו"ד שיעזור לכם אם תקלעו להלשנה. המסר מפסק הדין בו הורשע בני הוא כי קצינים וחיילים, יגררו רגליים ויקטינו ראש, מחשש שמא מלשין מהכוח, או אלוף לא יגבו אותם. מדוע אנו חברה אוכלת קציניה, זוטרים כבכירים", שאלה.