עו"ד חיים שטנגר שכיהן בעבר כסיו"ר ועד מחוז תל-אביב והמרכז של לשכת עורכי-נהדין חבר ועדת האתיקה של המחוז ויו"ר ההוצאה לאור הארצית של לשכת עורכי הדין, הגיש היום (יום ב) עתירה לבית משפט העליון , בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, באמצעות עורכי-הדין, אוהד לוי-זלוסצר וסער אטיאס, נגד המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין ונגד שר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן.
בעתירתו נגד לשכת עורכי הדין ושר המשפטים, טוען עו"ד חיים שטנגר, כי כלל 9 (א) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), שנחקק על-ידי לשכת עורכי הדין ובאישור שר המשפטים, לפני כחצי יובל שנים, הינו בטל ומבוטל והוא בטל מאליו ולחלופין, כלל זה הינו נפסד וניתן לביטול, בהיותו נוגד וסותר חוקי יסוד של מדינת ישראל.
עו"ד חיים שטנגר מפרט בעתירתו, כי קודם שעתר הוא לבג"ץ נגד לשכת עורכי הדין ושר המשפטים, פנה הוא ללשכה ולשר המשפטים ודרש מהם , יחד ולחוד, לפעול לביטול הכלל הקובע, כי עורך-דין יקבל את שכר-טרחתו, בכסף ואך ורק בכסף ולא בכל אמצעי תשלום אחר, הנוהג בישראל וביתר מדינות העולם, ביחסים עיסקיים מקובלים, בין בעלי מקצוע ונותני שירותים, ללקוחותיהם ונענה בשלילה.
בעתירה נטען, על-ידי העותר, כי אין כל סיבה שציבור עורכי-דין הדין בישראל וכלל אזרחי מדינת ישראל ואחרים, לא יוכלו לקבוע את שכרם, עבור עבודתם, שלא בכסף, אלא באופנים אחרים, דוגמת קביעת שכרם בשווה כסף ובצורות נוספות אחרות, כמו-גם, כי ציבור אזרחי מדינת ישראל ואחרים, הנזקקים לשירותם המקצועי של עורכי-דין, בישראל והמעוניינים לשכור שירותיהם המקצועיים, לא יוכלו לעשות כן, בדרך של תשלום שכרם זה, בשווה כסף ובצורות נוספות אחרות, כפי שנהוג הדבר במקצועות חופשיים אחרים, מקצוע ראיית החשבון ומקצועות חופשיים ואחרים, כאשר הנזק שיוצר כלל 9 (א) לכללי לשכת עורכי הדין, גובר על התועלת, בעצם קיומו של כלל זה.
כמו-כן טוען עו"ד חיים שטנגר, כי חוק יסוד: חופש העיסוק וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, מונעים קיומו של כלל הקובע שעורך-דין יהיה חייב לקבל שכר, עבור עבודתו המקצועית, אלא רק בכסף, שכן כלל הקובע קביעה שכזו, פוגע בעקרון השוויון, המהווה יסוד מוסד בערכיה הדמוקרטיים של משינת ישראל וכתוצאה מכך אין כלל זה הולם את ערכיה של המדינה, אין הוא כלל שנועד לתכלית ראויה, בשל היותו בלתי שוויוני ויוצר הגבלות, בלתי חוקיות, בעליל, על ציבור העוסקים במקצוע עריכת הדין ואין הוא גם כלל מידתי, שכן הפגיעה בציבור העוסקים במקצוע עריכת הדין, הינה פגיעה קשה ביותר, שעה שאין הם חופשיים לקבוע שכרם עבור עבודתם, אלא רק בכסף.
בעתירה תוקף העותר את אי-החוקיות הנטענת של הכלל המחייב עורכי-דין לקבל שכרם בכסף, מכל עבריו, כאשר עו"ד חיים שטנגר טוען בעתירתו, כי אפילו אם הכלל עומד בתנאי פסקת ההגבלה הכלולה בחוק יסוד" חופש העיסוק ולכן אין הוא בטל ומבוטל ואין הוא בטל מאליו,הרי בכל מקרה במצב דברים זה, בהתאם לפסיקתו של בית-המשפט העליון, חייב חוק שכזה הנתקף בבג"ץ בטענת אי-חוקיות לעבור את אישורה החקיקתי של הכנסת, בדרך של חקיקה ראשית, ברוב של 61 חברי כנסת, בכל שלב ושלב משלושת הקריאות, המלוות חקיקתו של כל חוק במדינה.
עו"ד חיים שטנגר, טוען בעתירתו, כי מאחר שהכלל המונע מעורכי-דין שלא לקבל שכרם, אלא רק בכסף, הינו בגדר של חקיקת משנמה ואינו בגדר של חוק שנחקק על-ידי הכנסת, הרי במצב דברים זה, לא ניתן "להציל" את כלל שכזה ולכן, הכלל הינו בטל ומבוטל והוא בטל אליו, בנסיבות המיוחדות שמפרט הוא, בעתירתו.
בית-המשפט העליון טרם נדרש, בעבר, לסוגיות המשפטיות העקרוניות שמעלה עו"ד חיים שטנגר בעתירתו זו, מהטעם הפשוט, שעניינים חשובים חוקתים- מינהליים אלה, טרם הונחו על שולחנו של בג"ץ והפעם ניתנת לבג"ץ הזדמנות לפסוק ולקבוע הלכה משפטית, לראשונה, בעניינים אלה, שטרם נתן הוא דעתו עליהם, בעבר. טרם ניתנה תגובת לשכת עורכי הדין ושר המשפטים לעתירה זו.