תוך שעות מפתיחת 'מבצע בוידעם' - מבצע לאומי להצלת מסמכים, מכתבים, יומנים, אלבומים, תצלומים ופריטים מתקופת השואה, המצויים בעליות גג, מרתפים ומחסנים - פנו עשרות אנשים למוזיאון בית לוחמי הגיטאות, בבקשה למסור מסמכים ופריטים שברשותם.
יוסי שביט, מנהל הארכיון במוזיאון בית לוחמי הגטאות, הסביר בראיון לערוץ 7 את חשיבות היוזמה, "הצורך במבצע עלה בעקבות ידיעות שהגיעו אלינו לפיהם יש בארץ מסמכים, צילומים ואלבומים שהם סיפור חייהם של ניצולי שואה רבים שלצערנו רבים מהם מתגלגלים לפחי האשפה, סוחרים רבים בשוק הפשפשים פונים אלינו ומספרים על יומנים שכתובים ברוסית או ביידיש שהתגלגלו לידיהם, סוחר אמנות צעיר פנה אלינו ונתן לנו שני יומנים שנזרקו שחושפים מסמך יקר שנכתב על ידי אסירה בברגן בלזן, זו לא מכוונה רעה אבל הצאצאים לא מבינים שמדובר באוצרות של העם היהודים ואחרי שההורים נפטרים מנסים להתפטר מתכולת הבית בלי לדעת שמדובר במסמך יקר המציאות".
שביט קורא לכל אדם שיש לו הורה ניצול שואה בחיים או לא לבדוק האם הוא לא הותיר אחריו מסמכים כתובים, "תבדקו את עליות הגג, את הבוידעמים ותראו אם אתם מוצאים מכתבים בשפות זרות, תעודות מקוריות, תודיעו לנו, יש לפעמים ניצולים שכבר בעצמם שכחו את מה שיש, יש גם רבים שנרתעים מלטפל בדברים שקשורים בשואה".
בבית לוחמי הגטאות עמלים קשות כדי לשקם את המסמכים ולתרגמם לעברית לטובת ההיסטוריה, "אנחנו משקמים את הנייר פיזית, מצלמים אותו במיקרופילמים, מצלמים שוב פעם ומוסרים את הניירות לתרגום בעברית הכול מפורסם באתר האינטרנט של מוזיאון בית לוחמי הגטו, הדברים מתפרסמים אגב רק באישור בני המשפחה".
לדבריו, יומנים רבים שופכים אור חדש על ההיסטוריה של העם היהודי, "יש לנו יומן שנכתב בגטו ורשא והוא נכתב במהלך הקרבות, נכתב שם, אלוקים עזרו לנו משליחים עלינו רימונים, בתחילת השנה הזאת נפטרה אחותה של האישה שכתבה את היומן, ונדה רוטנברג היא הותירה עיזבון ספרותי גדול ואת היומנים שכתבה אחותה הלוחמת היא נתנה לנו, שלושה מהם חושפים דברים חדשים שלא היו ידועים".