חיילי צה"ל בגזרת קרני. ארכיון
חיילי צה"ל בגזרת קרני. ארכיון
בשנת 2009 נרשמה ירידה משמעותית בנפח הפיגועים ביחס לשנים קודמות הן ברצועה והן ביהודה ושומרון. ברצועה הרקע לירידה – מבצע "עופרת יצוקה". בעקבות המבצע נרשמה ירידה חדה בשיגורי הרקטות לעבר ישראל; 566 שיגורים (מתוכם 406 בחודש ינואר, רובם במהלך המבצע) לעומת 2,048 בשנה שעברה.



באיו"ש הרקע לירידה – בעיקרה פעילות הסיכול המתמשכת של כוחות הביטחון הישראליים לצד פעילות מנגנוני הביטחון הפלסטינים. יצוין כי למעלה מ- 90% מסך  הפיגועים באיו"ש ובירושלים הם במתווה של השלכת בקבוקי תבערה.



הירידה בנפח הטרור הובילה לירידה במספר הנפגעים: 15 ההרוגים - מתוכם 9 ב"עופרת יצוקה", (לעומת 36 בשנה שעברה) ו-234 פצועים - מתוכם 185 ב"עופרת יצוקה", (לעומת 679 בשנה שעברה).יצוין כי השנה לא נרשמו פיגועי התאבדות.



לאחר מבצע "עופרת יצוקה" פעילות חמא"ס ברצועה התמקדה בשיקום בניין הכוח הצבאי ובשיפור מערך המנהרות המשמשות להברחת אמצעי לחימה ורקטות ארוכות טווח.



במקביל סוכלו עשרות ניסיונות של ארגוני הפח"ע ברצועה לבצע פיגועי תופת בתוך שטחי ישראל באמצעות הוצאת מפגעים חמושים מהרצועה לסיני ומשם לישראל ) ציר הח'). כמו כן ניכרה התפשטות נרחבת של תופעת הג'יהאד העולמי ברחבי הרצועה והצטרפות עשרות פעילים צבאיים לארגונים שונים שהוקמו ברצועה בהשראת הג'יהאד העולמי.



המשך מאמצי חזבאללה להוצאת פיגוע נקם בעקבות מותו של עימאד מע'נייה דרשו היערכות וכוננות גבוהה במהלך השנה החולפת.

מעצר המחבל יעקב (ג'ק) טייטל וחשיפת שורת פיגועים חמורים שביצע ב-12 השנים האחרונות. המשך המאבק בכספי טרור; פרישת עצאם יוסף, המנהל הביצועי של קואליציית הצדקה וכן 7 קרנות צדקה בבריטניה, ובהן ה"אינטרפאל" מהקואליציה. 



נתוני נפגעים בפיגועי בטרור



במהלך 2009 נהרגו 15 אנשים לעומת 36 הרוגים במהלך 2008. מרבית ההרוגים – 9 במהלך מבצע "עופרת יצוקה" בחודש ינואר;  5 אזרחים וחיילים נהרגו כתוצאה מירי תלול מסלול ו- 4 חיילים נהרגו כתוצאה מירי דו צדדי. בסוף חודש ינואר (27/1/09) נהרג חייל בפיגוע מטען בגבול הרצועה. בנוסף נהרגו 5 ישראלים - 2 אנשי כוחות הביטחון בפיגוע ירי במשואה בבקעת הירדן (מרץ), ו-3 אזרחים – 1 בפיגוע דקירה בבת עין (אפריל), 1 בפיגוע תקיפה באשדוד (מאי) ו-1 בפיגוע ירי סמוך לשבי שומרון (דצמבר).

חמא"ס – היום שאחרי "עופרת יצוקה"



מאז תום מבצע  "עופרת יצוקה" עוסקת חמא"ס בבניין הכוח הצבאי ובהכנות צבאיות נוספות לקראת סבב לחימה נוסף, תוך הסתתרות מאחורי גבה של האוכלוסייה האזרחית. מערך המנהרות המשמשות להברחת אמל"ח מתחת לציר 'פילדלפי' שוקם ושופר. במנהרות אלה מוברח אמל"ח רב לטובת כלל ארגוני הטרור ברצועה, בראשם לחמא"ס. בנוסף, מוכנסים לרצועה צינורות ודשנים המשמשים את מערכי הייצור של הארגונים השונים, בדגש על חמא"ס, ליצור רקטות מתוצרת עצמית. כלל מנהרות ההברחה בציר פילדלפי והסחורות העוברות דרכן נשלטות על ידי מנגנוני הביטחון של חמא"ס, דבר המהווה גורם הכנסה כלכלית משמעותי עבור הארגון.



לצד הירידה הדרסטית במספר שיגורי רקטות לעבר ישראל בעקבות מבצע "עופרת יצוקה", בארגוני הטרור נשמרת מוטיבציה גבוהה לביצוע פיגועים בישראל. על רקע זה סוכלו מתחילת השנה עשרות ניסיונות חדירה של תושבי הרצועה דרך ציר הח' (מהרצועה לסיני  ומשם לישראל).



בין ניסיונות החדירה ניתן לזהות מעורבות גוברת של פעילים המזדהים עם אידיאולוגיית  "הג'האד העולמי" המנסים לחדור לישראל מרצועת עזה דרך סיני למטרות פח"ע, דוגמת ע"א-רחמן טלאלקה אשר נעצר ביוני, עת חדר מסיני לישראל, במטרה לפגע בעומק ישראל ולערער את השקט אשר הושג לאחר "עופרת יצוקה".



התבססות "הג'האד העולמי" ברצועה



במהלך שנת 2009 ניכרה התפשטות נרחבת של תופעת "הג'האד העולמי" ברחבי הרצועה, במסגרתה הצטרפו עשרות פעילים צבאיים לארגונים שונים שהוקמו ברצועה בהשראת "הג'האד העולמי" (ג'לג'לאת, ג'ונד אנצראללה וכו'). במהלך השנה ניכרו ניסיונות פעילים אלה להוצאת פיגועים לשטחי ישראל ובגדר הגבול.



כך למשל, עומדים הפעילים מאחורי הפיגוע ב-27 בינואר במהלכו נהרג חייל ממטען שהופעל לעבר סיור בדרום הרצועה, כן  אחראים לניסיון הפיגוע שסוכל ביוני, במהלכו דהרו פעילים צבאיים על גבי סוסים אל עבר גדר המערכת במטרה להרוג ולחטוף חיילים ישראלים הנעים על הגדר. ניסיון הפיגוע הסב את תשומת ליבה של חמא"ס לתופעה אשר מאיימת גם עליה ועל שלטונה ברצועה, והגביר את המתח בינה לבין פעילי הארגונים המזוהים עם אידיאולוגיית "הג'האד העולמי", שלא סרו למרותה. שיאו של המתח הגיע ביולי  אז התרחשו עימותים מזוינים בין פעילי חמא"ס לפעילי הארגונים סביב מסגד המשמש את האחרונים באזור רפיח. במהלך העימותים נהרגו ונפצעו בכירים רבים המזוהים עם "הג'האד העולמי" אשר היוו את שדרת ההנהגה של ארגונים אלה ברצועה, ונעצרו פעילים רבים נוספים. כן נהרגו מס' פעילי חמא"ס שהבכיר שבהם כיהן בתפקיד מג"ד. עם זאת, העימותים לא הביאו להפסקת פעילותם של מזוהי "הג'האד העולמי" ברצועה.



ירידה בהיקף הטרור באיו"ש ובירושלים



בשנת 2009 נמשכת מגמת הירידה בנפח הטרור באיו"ש ובירושלים. השנה בוצעו באיו"ש ובירושלים 636 פיגועים (נכון ל-24/12/09), לעומת  893 פיגועים בשנת 2008, 946 פיגועים בשנת 2007, ו-1,309 פיגועים בשנת 2006. בולטת הירידה בפיגועי נשק חם במתווה ירי ומטען: 22 פיגועי ירי בשנת 2009 לעומת 83 פיגועים בשנת 2008, ו-13 פיגועי מטען, לעומת 54 פיגועים בשנת 2008.

חזבאללה



במהלך שנת 2009 נמשכה ההיערכות הגבוהה לאפשרות שחזבאללה יבצע פיגוע נקם בעקבות מותו של עימאד מע'נייה. כן בלטו מאמצי הארגון לגייס פעילים לצורך בניית תשתיות טרור בישראל, כאשר יעדי אישים בכירים הינם יעד מועדף.



כך נעצר בחודש אוגוסט ראוי סולטאני, תושב טירה, שנחשד באיסוף מודיעין על הרמטכ"ל - רא"ל גבי אשכנזי. בחקירתו הודה סולטאני כי בנוסף למידע שהעביר אודות הרמטכ"ל, נתבקש על ידי מפעילו לאסוף מידע על אישים בכירים נוספים ועל בסיסי צה"ל בישראל. גם אסמאעיל סלימאן, בדואי תושב חג'אג'רה שבגליל, נעצר בפברואר השנה, בחשד כי גויס לחזבאללה. בחקירתו עלה כי נפגש בסעודיה עם מפעיל חזבאללה לבנוני שגייסו לארגון והנחה אותו לאסוף מודיעין על פעילות כוחות צה"ל באזור מגוריו.



ניסיונות הגיוס פלשו גם למרחב האינטרנט. במהלך השנה הגיעו דיווחים רבים אודות מקרים בהם פנו גורמי טרור ברשת האינטרנט לישראלים, בהצעות להתגייס לפעילות טרור או להעביר מידע מסווג עבור תשלום.



המלחמה בכספי טרור



בשנת 2009 נרשמו מספר ציוני דרך משמעותיים בתחום המלחמה בכספי הטרור. ב-27 בפברואר פרסמה ה-""CHARITY COMMISSION בבריטניה (ועדה האחראית על התנהלותן התקינה של מוסדות ללא כוונות רווח בבריטניה), דוח  מחקירת התנהלותה של "קרן אינטרפאל" בבריטניה.

על רקע החקירה נדרשה הקרן להתנתק באופן מיידי מ"קואליציית הצדקה". בעקבות פרסום ממצאי הדוח, פרשו השנה מהקואליציה עצאם יוסף, פעיל חמא"ס בכיר, ממייסדי "קואליציית הצדקה" ומי ששימש כמנהל הביצועי של הקואליציה, וכן 7 קרנות צדקה בבריטניה. כמו כן, עונשי מאסר כבדים נגזרו השנה על פלסטינים אזרחי ארצות הברית אשר הורשעו בעבירות של מימון טרור באמצעות פעילותם ב-"קרן האדמה הקדושה" שבראשה עמדו; 65 שנות מאסר ל-2 מראשי הקרן, ועונשים של 20 ו-15 שנות מאסר לנאשמים האחרים.