
ראש ישיבת הר ברכה, הרב אליעזר מלמד, מקבל בתקופה האחרונה שאלות רבות לאור החלטתו של שר הביטחון, אהוד ברק, להפסיק את ההסדר עם ישיבתו.מובאות כאן שלוש שאלות שנשאל הרב ותשובותיו מתוך אתר ישיבה.
האם יש לרב טענות כנגד בחורים בעלי, ששמעו את אלוף הפיקוד מחרף את הרב ושתקו?
תשובה:
קצת הצטערתי מכך, אבל איני יודע אם בחורים בהר ברכה שהיו שומעים איש נכבד מדבר כנגד רב אחר היו קמים מיד להעיר. זהו מצב מיוחד שרק מעטים יודעים לשקול את הכל במהירות ולהגיב כראוי. רוב האנשים צריכים לעבד תחילה את האירוע ולהתכונן לקראתו, ורק אז יוכלו להגיב כראוי.
מלבד זאת, הנני מלא הערכה לבחורים שמתכוונים להתגייס ליחידות הקרביות תוך נכונות לחרף נפשם למען העם והארץ, ובחורים שכאלה בשום פנים איני רוצה לגנות.
תשובה:
קצת הצטערתי מכך, אבל איני יודע אם בחורים בהר ברכה שהיו שומעים איש נכבד מדבר כנגד רב אחר היו קמים מיד להעיר. זהו מצב מיוחד שרק מעטים יודעים לשקול את הכל במהירות ולהגיב כראוי. רוב האנשים צריכים לעבד תחילה את האירוע ולהתכונן לקראתו, ורק אז יוכלו להגיב כראוי.
מלבד זאת, הנני מלא הערכה לבחורים שמתכוונים להתגייס ליחידות הקרביות תוך נכונות לחרף נפשם למען העם והארץ, ובחורים שכאלה בשום פנים איני רוצה לגנות.
מדוע למרות שכבוד הרב אינו תומך בהפגנות במסגרת הצבא, אינו מסכים לגנות תופעה זו. שמעתי שהיו רבנים שביקרו את הרב על כך?
תשובה:
גם כשדבר אינו ראוי בעיני, אם העושה אותו הוא אדם טוב, איני מסכים לגנות אותו. מפני שגינוי נתפס כבגידה באותו אדם, ויש לשרש את תרבות הבגידה שהפכה לחלק מחיינו הציבוריים.
זה מתחיל בראשי הממשלה, שכולם מבטיחים ימין ועושים שמאל. אחד הבטיח שלא ידבר עם אש"ף וחתם על הסכמי אוסלו עם אש"ף. שני הבטיח ש"דין נצרים כדין תל אביב" והרס את כל גוש קטיף. שלישי הבטיח שיבנה ביהודה ושומרון והקפיא את הבנייה. וכאשר הציבור הנבגד מתקומם, מאשימים אותו בהרס הדמוקרטיה. בגדו בניצולי השואה וניצלו את הכספים הרבים שקבלו עבורם והותירום גלמודים ועניים. שלחו עולים חדשים שעלו לישראל בהתלהבות למקומות רחוקים ועזובים בלא הכנה של שפה ומקצוע, ויצרו דור של קיפוח ותסכול. אנשים כורתים ברית עם בת זוגם ולאחר כמה שנים, כשהיא כבר אינה צעירה כשהיתה, בוגדים בה. אנשים רבים יודעים שחבריהם אינם מושלמים, ואין זה מפריע להם להתרועע עמם, אבל אם יתפס אחד מהם ואות הקלון יודבק למצחו, ישכחו את כל המעשים הטובים שעשה, את המידות הטובות שלו ויזנחו אותו לבדו.
חיילים בצה"ל נשלחים לעמוד אל מול המחבלים בלא פקודות ראויות, וכאשר הם משתדלים למלא את תפקידם כפי הבנתם, אלא שאיתרע מזלם והם נתפשו בעדשת המצלמה באופן שאינו יאה, פעמים שמפקדיהם בוגדים בהם, מוקיעים אותם, והם מועמדים למשפט.
אישים ממועצת יש"ע קראו לאנשים להפגין כנגד הגירוש, כפי שאדם מגן על ביתו, במסירות נפש. וכאשר הנערים הלכו לחסום כבישים, כמקובל במחאות מסוג זה, גינו אותם והיו שאף האשימו אותם במלחמת אחים. קראו לאנשים לצעוד אל גוש קטיף, הזעיקו אנשים "ליום פקודה", כדי לעצור בגופם את הגירוש, והבטיחו שהפעם המאבק יהיה עד הסוף, והיו שאף הבטיחו נצחון. וכשהנוער ניסה לעצור את הנסיגה בגופו, וספג מכות קשות ונאמנות, אישים ממועצת יש"ע גינו אותם, התנערו מהם. ולאחר שננטשו עשה בהם השלטון שפטים, על ידי מערכת המשפט ששינתה את כל הכללים לרעתם. יותר מדי פעמים בגדו בנוער היקר שלנו, וחלילה לנו להצטרף לתרבות זו.
לכן, כאשר היה מי שביקש שאגנה את הנפת השלטים, צפה לנגד עיני דמותו של עמיחי מרחביה, בוגר הישיבה לצעירים שליד 'מרכז הרב'. זה הבחור שחטף מכות קשות בחוות גלעד, ועשה הכל כדי לשרת את עמו בצה"ל, ומת מות גיבורים בלבנון. הבחורים שהניפו את השלטים הם מסוגו של עמיחי מרחביה הי"ד. בחורים כאלה אינני מוכן לגנות בשום אופן. אגב, גם בחורים דתיים שסברו על פי רבותיהם שאסור לסרב לפקודת הגירוש איני מגנה (וכבר כתבתי על כך ב'רביבים' ונדפס בספר בחלק "עם ארץ צבא" בעמוד 314). קל וחומר כאשר מדובר בחיילים קרביים שמוכנים לחרף נפשם על בטחון ישראל.
מדוע אין נכון להפגין בצבא, אם כבוד הרב מתנגד ככלל לקיום הפגנות בצבא, מדוע הרב כתב (ב'רביבים' האחרון) שזה עקרוני בעיניך שלא לגנות את המפגינים, ולכן גם אם רוב הרבנים היו מגנים לא היית יכול לקבל את דעתם. ואם אתה בעצם מסכים עם עמדת המפגינים, מדוע אינך תומך בקיום ההפגנות בצבא?
תשובה:
הואיל ויש מצווה גדולה לשרת בצבא, שעל ידי כך מגנים על עם ישראל וארץ ישראל, יש צורך לשמור על המוטיבציה של החיילים ועל הלכידות שלהם, ולכן אין נכון לקיים הפגנות בצבא.
אגב, מסיבה זו מעת הקמת הישיבה בהר ברכה, עמדת הישיבה היתה, שתלמידים שעומדים לשרת בצבא לא ישתתפו בהפגנות ביהודה ושומרון, וזאת מפני שבהפגנות אלו במקרים רבים נוצרים עימותים עם חיילים, ואף שההפגנות היו על עקרון חשוב, חששנו שהעימותים עם חיילים יפגעו במוטיבציה של הבחורים לשרת אח"כ בצבא, שזה עקרון יותר חשוב. במקרים נדירים בחורים יצאו מעצמם להפגין ופעמים שגם הר"מים תמכו בכך.
אמנם מנגד, עירוב הצבא בפעילות נגד המתנחלים הורסת את הצבא ומשחיתה את הפיקוד הבכיר, ולכן העקרון שלמענו החיילים הפגינו מוצדק. ולכן אי אפשר לגנותם.
לכן בשיקול הכולל, כיוון שאנו רוצים לשמור על הלכידות הצבאית, אין נכון להפגין בצבא. ויש לפעול להוצאתו של צה"ל מעימותים עם מתנחלים בדרכים אחרות. ומן הסתם גם אלו שהפגינו אינם חושבים שעקרון נכון להפגין בצבא, שאם לא כן, לא היו מתגייסים כדי להפגין ולהתעמת עם כל המערכת. אלא שהגיעו מבחינתם מים עד נפש, ולכן הפגינו. ועל כן אין ראוי לגנותם.
תשובה:
הואיל ויש מצווה גדולה לשרת בצבא, שעל ידי כך מגנים על עם ישראל וארץ ישראל, יש צורך לשמור על המוטיבציה של החיילים ועל הלכידות שלהם, ולכן אין נכון לקיים הפגנות בצבא.
אגב, מסיבה זו מעת הקמת הישיבה בהר ברכה, עמדת הישיבה היתה, שתלמידים שעומדים לשרת בצבא לא ישתתפו בהפגנות ביהודה ושומרון, וזאת מפני שבהפגנות אלו במקרים רבים נוצרים עימותים עם חיילים, ואף שההפגנות היו על עקרון חשוב, חששנו שהעימותים עם חיילים יפגעו במוטיבציה של הבחורים לשרת אח"כ בצבא, שזה עקרון יותר חשוב. במקרים נדירים בחורים יצאו מעצמם להפגין ופעמים שגם הר"מים תמכו בכך.
אמנם מנגד, עירוב הצבא בפעילות נגד המתנחלים הורסת את הצבא ומשחיתה את הפיקוד הבכיר, ולכן העקרון שלמענו החיילים הפגינו מוצדק. ולכן אי אפשר לגנותם.
לכן בשיקול הכולל, כיוון שאנו רוצים לשמור על הלכידות הצבאית, אין נכון להפגין בצבא. ויש לפעול להוצאתו של צה"ל מעימותים עם מתנחלים בדרכים אחרות. ומן הסתם גם אלו שהפגינו אינם חושבים שעקרון נכון להפגין בצבא, שאם לא כן, לא היו מתגייסים כדי להפגין ולהתעמת עם כל המערכת. אלא שהגיעו מבחינתם מים עד נפש, ולכן הפגינו. ועל כן אין ראוי לגנותם.

