מפכ"ל המשטרה הורה לערוך מחקר בדבר אפקטיביות השימוש בדו"חות אזהרה על תרבות הנהיגה. זאת לאחר ארבע שנים בהן שולבו דוחות אלו בפעילות האכיפה.
כזכור, בשנת 2005 הוחלט באגף התנועה על הרחבת השימוש במתן דוחות אזהרה ע"י השוטרים בשטח בהתאם לקריטריונים סדורים. כאשר אלה נרשמו לנהגים העומדים בתנאים המקדימים בגין ביצוע עבירות תנועה שהן ברירת משפט, למעט עבירות עקיפה ורמזור אדום.
מדור מחקר באת"ן ערך מחקר מקיף בנושא שכלל סקירה ספרותית והשוואה למדיניות אכיפה בעולם, ביצע סקר עמדות בקרב מאות שוטרים ונהגים וכן ערך מחקר אמפירי-כמותי על פני שנתיים ( 2007-2008) בקרב 10,000 נהגים (שמחציתם קבלו דוח אזהרה ומחציתם דוח רגיל).
עפ"י הסקירה הספרותית אשר בחנה שני מחקרים שנערכו בנושא בארה"ב עלה כי אפקטיביות דו"ח האזהרה איננה ניכרת בצמצום תאונות הדרכים ובביצוע עבירות התנועה וכי ההיפך הוא הנכון. קרי - המחקרים מציגים אפקטיביות גבוהה של דו"ח הרגיל לעומת דו"ח אזהרה.
עוד עלה ממחקרים אלו כי ישנה קורלציה חיובית בין מתן דו"חות רגילים לבין צמצום תאונות דרכים קשות ועבירות תנועה בקרב נהגים צעירים .
בנוסף, ערך המדור סקר עמדות בקרב מאות נהגים ושוטרי תנועה אשר מרביתם ציינו כי דוחות האזהרה זוכים לאהדה וכי לדו"ח מסוג זה ישנה השפעה חיובית מבחינה חינוכית. בנוסף ציינו הן הנהגים והן השוטרים כי מתן דו"ח אזהרה משדר הגינות כלפי הנהגים ואף תורם לתדמית החיובית של השוטרים ומקל על עבודתם.
בעת ניתוח ממצאי המחקר האמפירי-כמותי , הנתונים לא הותירו ספק באשר להעדר ההרתעה של דוח האזהרה ולמעשה עלה כי דו"ח זה נתפס בקרב הנהגים כ"הזדמנות נוספת" ולא כאקט מרתיע.
יתרה מכך, הרושם המוטעה המתקבל בקרב הנהגים הינו הרחבת "פס טווח ההרשאה" ומכאן הירידה ברמת הציות לחוקי התנועה בקרב נהגים ש"זכו" לדוח אזהרה. נהגים שקבלו "דוח אזהרה" ביצעו בממוצע פי 2 עבירות תנועה יותר מנהגים שקבלו דו"ח רגיל.
ניתן לציין זאת הן מהזווית ההפוכה - כלומר לדו"ח רגיל (פסילה, קנס וכדו') ישנה אפקטיביות רבה יותר באופן מובהק שכן דו"ח אזהרה אינו מהווה הרתעה מספקת לא בשינוי תרבות הנהיגה ולא בהורדת כמות העבירות .
