בהחלטה תקדימית פרסמה אתמול קבוצת עבודה 29, הגוף המקצועי באירופה בנושא של פרטיות והגנת מידע אישי, חוות דעת שלפיה רמת ההגנה המשפטית על פרטיות במידע בישראל תואמת את הדרישות המחמירות הקבועות בחקיקה האירופית.
במשרד המשפטים מציינים כי ההחלטה התקבלה לאחר תהליך של כשנתיים וחצי, אשר החל בפניית מנכ"ל משרד המשפטים לשעבר, עו"ד משה שילה, אל עמיתו האירופי ביולי 2007. בתום ההליך פרסמה אתמול קבוצת עבודה 29 (WP29) המורכבת מהרגולטורים בנושא הגנת מידע אישי באירופה, חוות דעת מקיפה על רמת ההגנה המשפטית על מידע אישי בישראל.
בחוות הדעת נקבע כי ישראל הוכיחה עמידה בדרישות הדירקטיבה האירופית להגנת מידע אישי (95/46/EC). חוות דעת זו מועברת לדרג הפוליטי באיחוד האירופי לשם קביעה סופית ואימוצה על ידי הפרלמנט האירופי ( הדו"ח המלא מצ"ב ).
"מדובר בהחלטה נדירה ובהישג משמעותי ביותר לישראל. המדינות שזכו עד כה להכרה זו היו שוויץ, קנדה וארגנטינה, ארה"ב ואוסטרליה, שבקשו גם הן הכרה דומה, לא זכו לחוות דעת חיובית של הועדה", אומרים במשרד המשפטים ומציינים כי "להחלטה זו השלכות עסקיות מרחיקות לכת, שכן על פי הדירקטיבה האירופית ניתן להעביר בלי מגבלות מידע אישי מאירופה רק למדינות שזכו לקביעה כאמור. קבלתה הסופית של חוות הדעת על ידי המוסדות האירופיים תאפשר לחברות ישראליות לזכות בחוזי מיקור חוץ של עיבוד מידע אישי על אודות אזרחי אירופה ללא הגבלה. היא גם תקל על חברות אירופיות בינלאומיות לפעול בישראל ולחברות ישראליות לנהל פעילות באירופה".
כמו כן, אומרים במשרד בשביעות רצון: "מהווה ההחלטה אישור של רגולטורים מ-27 המדינות החברות באירופה, האמונים על הגנתה של הזכות לפרטיות, על קיומה והגנתה של זכות אדם בסיסית בישראל".
הליך הבדיקה של ישראל על ידי האירופים נעשה מול הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע (רמו"ט) בראשות עו"ד יורם הכהן. לעצם הקמת הרשות, המשמשת כרשות הגנת המידע האישי (data protection authority) הישראלית, היה משקל רב בהחלטה האירופית. בהליך קבלת ההחלטה נבדק תפקידה ותפקודה של הרשות מעת הקמתה כמיישמת את חוק הגנת הפרטיות. בנוסף, ההחלטה מנתחת את מסקנותיו של דו"ח ועדת שופמן, אשר בחן את השינויים הנדרשים בחוק הגנת הפרטיות לאור ההתקדמות הטכנולוגית, ומציעה עדכון משמעותי של החוק.
כחלק מההליכים שהובילו להחלטה הגבירה לאחרונה הרשות את פעולות האכיפה, והטילה קנסות מינהליים על מפרים של חוק הגנת הפרטיות. הפרות של החוק מתקיימות במגוון של מקרים. למשל, שימוש במידע אישי של אדם ללא הסכמתו; שימוש במידע שלא למטרה שלשמה נמסר המידע; דיוור ישיר לאדם מבלי שצוין בדיוור מאיזה מאגר מידע נלקחו פרטיו ולאן עליו לפנות כדי לדרוש את מחיקתו ממאגר זה; התרשלות באבטחת המידע שבמאגר. לכל אדם שפרטיו מצויים במאגר מידע זכות לעיין במידע שנשמר עליו ולדרוש את תיקונו במידת הצורך. במקרים מתאימים, בסמכות הרשם אף לאסור את השימוש במאגר המידע, למשל אם התגלה כי מקורותיו אינם חוקיים.
פרופ' יעקב נאמן, שר המשפטים מברך על ההכרזה האירופית: "ברצוני לברך על אישורו של האיחוד האירופאי את העברת מידע אישי של אזרחי אירופה לישראל שהינו צעד חשוב ביותר למדינת ישראל. שיתוף הפעולה של משרד המשפטים עם מקבליו באיחוד האירופאי הינו צעד נוסף להצטרפות ישראל לזירה האירופאית".
ד"ר גיא רוטקופף, מנכ"ל משרד המשפטים קובע כי "מדובר בהבעת אמון משמעותית ביותר במשטר הגנת הפרטיות בישראל, שאותו אוכפת הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים. הבעת אמון זו ממצבת את מדינת ישראל בין המדינות המובילות בעולם בתחום ומצטרפת לשורת הישגים שהיו למשרד המשפטים בעת האחרונה".
עו"ד יורם הכהן, ראש הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע מוסיף גם הוא ואומר: "זהו הישג חסר תקדים לרשות. החלטה זו לא הייתה מתקבלת מבלי שהרשות הייתה קיימת ופועלת להגברת המודעות והאכיפה בנושא של פרטיות במידע. אני מקווה שהמשק הישראלי ידע לנצל את המעמד הייחודי שיוקנה לנו לקידום פעילות עסקית, בצד שמירה על הגנת הפרטיות כנדרש במדינה מתוקנת. הרשות תמשיך לקדם יוזמות מגוונות בתחום הגנת הפרטיות - בחקיקה, פיקוח ואכיפה, הסדרה וחינוך".