ממשלת ישראל גייסה בשנת 2009 סכום שיא של 102 מיליארד ש"ח, הסכום השנתי הגבוה ביותר בתולדותיה. 90 מיליארד מתוכם גויסו בארץ, בהנפקות אגרות חוב סחירות רגילות, מכרזי החלף, מכרזים לא תחרותיים לעושי השוק הראשיים (הקצאות יתר) והנפקת אגרות חוב מיועדות לא סחירות, כך עולה מנתונים שפרסם משרד האוצר.
את יתרת הכסף, כ-12 מיליארד שקל, גייסה הממשלה בחו"ל באמצעות גיוסים במט"ח. היקף הגיוס נטו (הגיוס ברוטו פחות סך הפרעונות) עמד על כ-41 מיליארד שקל.
שיעור הגיוס באמצעות מכשירי חוב מקומי סחיר עמד על 80% מסך כלל הגיוסים, לעומת שיעור גיוס של 8% באמצעות חוב מקומי לא סחיר (דוגמת הנפקת אג"ח מיועדות לקרנות הפנסיה הוותיקות).
הגיוס במט"ח כלל הנפקה עצמית בחודש מרס בהיקף של 1.5 מיליארד דולר, ההנפקה הדולרית הגדולה ביותר של ממשלת ישראל אי-פעם וגיוס אג"ח באמצעות ארגון הבונדס של כ-1.2 מיליארד דולר. גיוסים נעשו גם דרך מקורות נוספים, כמו פיקדונות מט"ח מהמערכת הבנקאית המקומית וגיוס מהבנק האירופי להשקעות (EIB).
תמהיל הגיוסים הכולל במהלך שנת 2009 התחלק ל-49% בחוב שקלי בריבית קבועה, 32% בחוב צמוד למדד, 7% חוב בריבית משתנה, ו-12% בחוב במט"ח. באוצר אמרו כי תמהיל גיוסים זה תומך ביעד ארוך הטווח בניהול החוב הממשלתי, כלומר הגדלת שיעורו של החוב השקלי בריבית קבועה על חשבון החוב הצמוד למדד, והחוב במט"ח. יחד עם זאת, נמסר, היקף הגיוסים במגזר הצמוד למדד ובמט"ח היה גבוה יחסית לשנים קודמות וזאת על-מנת להתמודד עם צרכי הגיוס הגבוהים.
נכון להיום, על-פי הנחות העבודה של האוצר אשר בבסיסו תקציב המדינה לשנת 2010, הגירעון למימון (הגירעון בתקציב הממשלה בניכוי תזרים המזומנים מגביית אשראי) לשנה הקרובה צפוי לעמוד על כ-39 מיליארד שקל. היקף הגיוסים בפועל יותאם על-ידי יחידת החוב במהלך השנה בהתאם לגרעון בפועל ולהכנסות מהפרטה במידה שיהיו. היקפי החזרי החוב הצפויים בשנת 2010 כוללים פרעונות קרנות בסכום כולל של כ-65 מיליארד שקל.
שיעור הגיוס באמצעות מכשירי חוב מקומי סחיר עמד על 80% מסך כלל הגיוסים, לעומת שיעור גיוס של 8% באמצעות חוב מקומי לא סחיר (דוגמת הנפקת אג"ח מיועדות לקרנות הפנסיה הוותיקות).
הגיוס במט"ח כלל הנפקה עצמית בחודש מרס בהיקף של 1.5 מיליארד דולר, ההנפקה הדולרית הגדולה ביותר של ממשלת ישראל אי-פעם וגיוס אג"ח באמצעות ארגון הבונדס של כ-1.2 מיליארד דולר. גיוסים נעשו גם דרך מקורות נוספים, כמו פיקדונות מט"ח מהמערכת הבנקאית המקומית וגיוס מהבנק האירופי להשקעות (EIB).
תמהיל הגיוסים הכולל במהלך שנת 2009 התחלק ל-49% בחוב שקלי בריבית קבועה, 32% בחוב צמוד למדד, 7% חוב בריבית משתנה, ו-12% בחוב במט"ח. באוצר אמרו כי תמהיל גיוסים זה תומך ביעד ארוך הטווח בניהול החוב הממשלתי, כלומר הגדלת שיעורו של החוב השקלי בריבית קבועה על חשבון החוב הצמוד למדד, והחוב במט"ח. יחד עם זאת, נמסר, היקף הגיוסים במגזר הצמוד למדד ובמט"ח היה גבוה יחסית לשנים קודמות וזאת על-מנת להתמודד עם צרכי הגיוס הגבוהים.
נכון להיום, על-פי הנחות העבודה של האוצר אשר בבסיסו תקציב המדינה לשנת 2010, הגירעון למימון (הגירעון בתקציב הממשלה בניכוי תזרים המזומנים מגביית אשראי) לשנה הקרובה צפוי לעמוד על כ-39 מיליארד שקל. היקף הגיוסים בפועל יותאם על-ידי יחידת החוב במהלך השנה בהתאם לגרעון בפועל ולהכנסות מהפרטה במידה שיהיו. היקפי החזרי החוב הצפויים בשנת 2010 כוללים פרעונות קרנות בסכום כולל של כ-65 מיליארד שקל.