בימים אלה ענף ההדרים בישראל מתחיל בשיווק הקלמנטינה מסוג "אור". מדובר בזן פטנט ישראלי ייחודי המבוקש מאד בשווקי אירופה ורוסיה. השנה עתיד ענף ההדרים לייצא למעלה מ- 30,000 טון פרי מזן זה.
לפי נתוני ענף ההדרים במועצת הצמחים מתחילת העונה ייצאו פרדסני ישראל כ- 70,000 טון פרי הדר מזנים שונים, כאשר עיקר הייצוא עד כה היה פומלית ליפן, וכן אשכוליות וקליף בשם סנטינה לשוקי אירופה ורוסיה. סך הייצוא השנה מישראל יסתכם בכ-190,000 טון פרי הדר ישראלי, כשליש מסך התוצרת העומדת השנה על כ- 600,000 טון המיועדת לשוק המקומי, לייצוא ולתעשייה, בערך כספי של כמיליארד שקל.
מגדלי ההדרים מציינים כי "אור" הינו קליף ללא גרעינים אשר פותח בישראל ע"י מכון וולקני, ענף ההדרים במועצת הצמחים ושה"מ, ונרשם בעולם כזן פטנט. "האור" משווק באירופה בחודשים פברואר עד אפריל, וזאת לאחר סיום שיווק תוצרת הקליפים המגיעים לשוקי אירופה מספרד וממרוקו. עקב איכותו המעולה זן "האור" הוא זוכה לביקוש רב, פודה מחירים גבוהים ומשמר את ערכו של מותג JAFFA האיכותי והוותיק.
פרדסני ישראל מתמודדים בשוק האירופאי מול פרדסני מצרים וטורקיה כאשר כל אחת מהן משווקת מעל מיליון טון פרי הדר. כדי לשמור על רווחיות הפרדסן הישראלי צריך להתמודד מול עבודה זולה של המתחרות. במצרים למשל מחיר יום עבודה הוא כ-9 דולר לעומת כ-57 דולר לפועל ישראל. כמו כן מחיר המים במצרים זול משמעותית ממחירו בישראל. סך ייצוא פירות הדר לאירופה ורוסיה מאגן הים התיכון עומד על 6 מיליון טון בשנה.
בישראל 180,000 דונם פרדסים וב-2010 מתוכננות נטיעות פרדסים בהיקף של עוד 12,000 דונם, בעיקר של קליפים חדשים כמו זן "האור".
80% מהפרדסים בארץ מושקים במים מושבים והענף נערך עם זנים חדשים ורווחיים כדי להתמודד עם התייקרות המים הצפויה. בשנים האחרונות נעקרו פרדסים מבוגרים בעיקר אשכוליות, תפוזי שמוטי ופומלו אדום.
חי בנימיני, מזכיר ארגון מגדלי ההדרים: "כדי שהפרדסן הישראלי יוכל לשרוד בשוק הייצוא התחרותי עליו להציע פרי באיכות גבוהה כמו זני הקליפים המובחרים שלנו. מאחר ש"גניבת הזנים" שלנו לוקחת מספר שנים עלינו לפתח ללא הפסקה זנים חדשים כדי לשמור על היתרון התחרותי שלנו בשוק. אנו נוטים לשכוח זאת, אך לענף ההדרים תפקידים משמעותיים נוספים מלבד תוצרת הפרי - הוא יוצר ריאות ירוקות בכל הארץ, שומר על קרקעות המדינה, מעסיק כ-25 אלף עובדים בגידול, בקטיף, באריזה ובתעשייה בעיקר בפריפריה, ובעיקר - מנצל מים מושבים שאלמלא החקלאות הייתה עושה בהם שימוש היו נשפכים לים".
עוד אומר בנימיני: "בנוסף לקשיי התחרות ולמחסור במים אנו סובלים מבעיה נוספת - מחסור בעובדי קטיף מיומנים. אם לא יימצא לכך פתרון בשנים הקרובות ייגרם נזק בלתי הפיך לפרדסנים, בעיקר עם כניסת הקליפים החדשים לשלב הקטיף. פרדסי הקליפים החדשים המחייבים קטיף מדויק עם מקטפות ובתקופה קצרה".
