הישראלים אינם מותרים על אכילת הדגים. תחקיר כלבוטק בשבוע שעבר הביא בסוף השבוע לזינוק ברכישת דגים טריים ישראליים. מבדיקה שנערכה ברשתות השיווק המובילות, התברר כי בעוד שבסופי שבוע רגילים נקנים בישראל כ- 350 טון דגים טריים, הרי שבסוף השבוע האחרון, שבוע לאחר שידור הכתבה, זינקה כמות הדגים הנרכשת ליותר מ- 445 טון, עליה של כ-30%.
יוסי יעיש, מזכיר ארגון מגדלי הדגים אומר כי הציבור הישראלי יודע להבחין היטב באיכותם ובטריותם של הדגים הישראלים, ברמת איכות ובריאות גבוהה ביותר. "המגדלים מקפידים כי הדגים המגיעים לצרכן יהיו 100% דג, ללא שום תוספות וחמרים נלווים".
בחודש ממוצע צורך הישראלי כ- 900 גרם דגים. הממוצע השנתי של צריכה לנפש של דגים בישראל עומדת על 11 ק"ג, לעומת מדינות הים התיכון שצורכות 20 – 40 ק"ג לנפש, יפן בה צורכים 60 ק"ג לנפש והאמריקאים שצורכים רק 6 – 7 ק"ג לנפש לשנה. בחודשי ניסן ותשרי מזנקת צריכת הדגים, לכמעט פי חמש מאשר בחודש רגיל.
על פי נתוני משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בשנת 2008 צרכנו כ- 75,000 טון דגים, מהם 25,000 טון מייצור מקומי ו- 50,000 טון מייבוא (ברובו קפוא). הייצור המקומי של הענף (25,000 טון) נחלק לשלושה מקורות: הרוב המוחלט מבריכות דגים (כ- 19,000 אלף טון), דייג כ- 4,000 טון וחקלאות ימית כ- 2,000 טון.
רוב הישראלים מעדיפים דגי אמנון (כ- 8,000 טון לשנה), במקום השני הקרפיון (כ- 6,800 טון לשנה), דניס (כ- 2,200 טון), בורי (כ- 2,160 טון), כסיף (כ- 1,250 טון), סרדין כנרת (כ- 440 טון), פורל (כ- 430 טון) ובאס (כ- 150 טון).