פרופ' יורם מיטל, איש אוניברסיטת בן גוריון ומומחה לסכסוכים במזרח התיכון, מנתח ביומן ערוץ 7 את העימות בין חמאס למצרים וקובע כי גדר הפלדה המצרית שנבנית בין מצרים לעזה תגרום בסופו של דבר להפעלת הלחץ ההומאניטארי כלפי, איך לא... ישראל.
לטעמו בסיטואציה הנזילה העכשווית, כהגדרתו, כל הצדדים, הן ישראל, הן חמאס והן מצרים, מצויים בבעיה לא פשוטה.
"מצרים מקימה מכשול פלדה מחוף הים בצפון ועד כרם שלום, לאורך יותר משלושה עשר קילומטרים. מדובר בלוחות פלדה בעומק של 18 עד 25 מטרים. זהו מכשול אדיר שיש בו כדי לסכל באופן מהותי את ניסיונות ההברחה לרצועת עזה. זה מלחיץ את החמאס כי כיום ישראל יכולה לסגור את המעברים ומנגד מעבר רפיח לא נפתח באופן סדיר על ידי המצרים".
המציאות הזו, מתאר פרופ' מיטל, תוביל לקטסטרופה הומאניטארית. "הלחץ יהיה עצום. מדובר במיליון וחצי בני אדם שלא כולם חמאס והם צריכים את צרכי היומיום. יש שם כיום אבטלה של שבעים אחוזים. כל הקיום שלהם מגיע דרך ישראל או דרך הברחות שבהם מועבר גם נשק. זה יכול להידרדר למשבר הומאניטארי והאצבע תופנה אלינו. נוכל למצוא את עצמנו מול תופעה קשה של מאות אלפי אנשים שרוצים לפרוץ את הגדר..."
מיטל מוסיף ומדגיש כי אמנם ייתכן שהפניית הלחץ תהיה כלפי מובארק אך לא בהכרח וסביר להניח שהלחץ יופעל כלפי מחוסמי סופה, ארז ושאר המעברים שבין ישראל לרצועה.
ומה הסיכוי להפיכה פנימית ברצועת עזה נגד שלטון החמאס בעקבות אותה מצוקה? לטעמו של פרופ' מיטל הסיכוי לכך קלוש עד כדי אפסי שכן מתנגדי השלטון הם אנשי הפתח' שלמדו כבר בימי כיבוש הרצועה על ידי החמאס מה גורלם של מתנגדי החמאס, ועל כן יחששו להרים ראש מול שלטון הנייה ואנשיו.
לדבריו המצוקה והמציאות הבוערת ברצועה היא היא שמובילה את החמאס לשוב לירי הרקטות משטחי הרצועה לעבר ישראל. "זה שסתום שקופץ בסיר הלחץ הזה ומלמד שהאדמה שם בוערת. הייתה שנה של שקט אבל זה היה שקט מדומה, אילוזיה שכאילו הרווחנו את השקט הזה. השקט הזה לא יחזיק מעמד לאורך זמן".
לנוכח כל זאת מעריך פרופ' מיטל כי בפני ישראל עומדות שתי אפשרויות – האחת היא פתיחה במבצע צבאי גדול מ'עופרת יצוקה' והאחרת היא פתיחת ערוץ הידברות מחודש עם החמאס שבסופו יוחלט על חידוש הפסקת האש תוך נירמול תנועת הסחורה בין הרצועה לישראל.