על פי אומדנים שנערכו בחטיבה למידע ניהולי באגף החשב הכללי הגירעון הכולל לשנת 2009, ללא מתן אשראי נטו, הסתכם בסך 39.3 מיליארד שקלים שהם כ – 5.15% מהתמ"ג, לעומת התכנון המקורי של תקציב המדינה לגירעון של 6.0%. החישוב נעשה לפי תמ"ג של 763 מיליארד שקלים.
לאחר 4 שנים של ירידה רצופה ברמת הגירעון הממשלתי מ 5.4% תמ"ג בשנת 2003 לאפס גירעון בשנת 2007, השתנתה המגמה, ובשנים 2008 ו 2009 עלה הגירעון ל 2.1% ול 5.15% תמ"ג בהתאמה.
שנת 2009 התאפיינה בגירעון רצוף שהלך וגדל החל מהחודשים הראשונים של השנה, תופעה זו כמעט ואינה מוכרת לנו בשנים האחרונות בהן רוב הגירעון נצבר בחודשים האחרונים של השנה.
בחודשים נובמבר דצמבר של שנת 2009 נעצרה המגמה של גירעון הולך וגדל בתקופה של 12 חודשים אחרונים, השינוי החיובי במגמה ימשך ככל הנראה גם בתחילת 2010.
את ההסבר לגירעון הנמוך בהשוואה לתכנון התקציבי מספקים צד ההכנסות, תת ביצוע בהוצאות הריבית ותמ"ג גבוה ממה שנחזה.
סך ההכנסות היה גבוה בכ 3.3 מיליארד שקלים בהשוואה לתכנון התקציבי המקורי. תשלומי הריבית היו נמוכים בכ 1.8 מיליארד מהתקצוב המקורי, ואילו התמ"ג הגבוה ממה שנחזה תרם 0.15% לקיטון בגירעון כאחוז מהתמ"ג.
שיעור הביצוע של סך ההוצאות (נטו) - היה כ 99.3% מתקציב מקורי. שעור הביצוע הממוצע של הוצאות משרדי הממשלה היה כ 100.0%. בחלק גדול של המשרדים שיעור הביצוע היה גבוה מ 100%.
הפעילות הממשלתית בשנת 2009 משקפת גידול נומינלי בהוצאות המשרדים של כ – 5.6% לעומת אשתקד וגידול ב 0.3 נקודות אחוז בשיעור הביצוע של תקציבי המשרדים לעומת אשתקד. בתקציב 2009 תוכנן גידול של 5.3% בהוצאות המשרדים בהשוואה לתקציב 2008. שיעור הביצוע הגבוה יחסית נובע מהאצת קצב ההוצאה בחודש דצמבר.
בפעילות הכוללת מתן אשראי נטו, היה לממשלה גירעון של כ – 33.9 מיליארד שקלים. גיוס הון נטו חיובי, מקומי ובחו"ל, בסך כולל של כ 42.3 מיליארד ותקבולי הפרטה בסך של כ 2.2 מיליארד שקלים אפשרו עלייה של כ 10.5 מיליארד שקלים ביתרות הממשלה בבנקים כתוצאה מהפעילות התקציבית.