שופטת ביהמ"ש המחוזי בחיפה ריבי למלשטריך-לטר דחתה את בקשתה של חולה השקועה בתרדמת, בקשה שהוגשה ע"י בניה, להורות למרכז הרפואי בני ציון לבצע בה טפול נסיוני ביוני כסף על מנת להציל את חייה. השופטת דחתה את הבקשה בטענה שהנסוי המדובר לא אושר ע"י מנהל התרופות ולא ע"י ועדת הלסינקי וכן קבעה כי יש לשמור על המסגרת שקביעה רפואית שמורה לרופאים ואין מקום להעביר נושא זה לפתחו של בית המשפט.
מדוברות בתי המשפט נמסר תמצית האירוע שהוביל להחלטת השופטת: "המבקשת בת 84 מאושפזת בטפול נמרץ לאחר ניתוח בתרדמת יזומה, מונשמת וסובלת מזיהום –חיידק אלים שאינו מגיב לטיפול הקונבנציונאלי באנטיביוטיקה והגישה באמצעות אחד מבניה בקשה שהוגדרה כ'בקשה בהולה למתן צו עשה'. בצר להם, בקשו בניה כי בית המשפט יורה למרכז הרפואי בני ציון לאפשר לבצע במבקשת טיפול נסיוני ביוני כסף, שאיננו מאושר במנהל התרופות ואיננו מאושר על ידי ועדת הלסינקי, וזאת על מנת להציל את חייה".
בנה של המבקשת, ד"ר ש. הוא מהנדס אלקטרוניקה בהכשרתו, שעוסק בפיתוח טיפול חדיש המבוסס על יוני כסף, לצורך הדברת זיהומים בעצמות והוא פנה לבית החולים בבקשה לבצע את הטיפול של יוני הכסף באימו. הפרוצדורה המוצעת כוללת החדרת 6 אלקטרודות בהשתלה תת עורית, באמצעות הזרקה, שתחוברנה למקור זרם חיצוני המשחרר יוני הכסף, במשך 10 דקות, שלוש פעמים ביום, במשך 10 ימים. פעולה זו עשויה לדעתו לעזור לגוף להתגבר על הזיהום ולשמור על ריכוז נמוך של חיידקים.
הבן טען כי ועדת הלסינקי של בי"ח מאיר נתנה אישור נקודתי לטפול ביוני כסף בשלושה מקרים של זיהום בעצמות וכן כי טפל בעצמו בהצלחה . מבין שלושת המקרים בינתיים רק לאחד התוצאות של שפור .
עמדת ביה"ח היתה כי הטיפול איננו מוכר לעולם הרפואה ולא ניתן לאשרו כטיפול ניסיוני כיון שלא נבחן בועדת הלסינקי אולם אם ביהמ"ש יורה על מתן הטפול - ביה"ח לא יתנגד לכך.
השופטת הבהירה כי התקנות קובעות תנאים והוראות שיש לקיים כתנאי למתן אישור לניסוי רפואי בבני אדם על ידי מנהל משרד הבריאות , דבר המלמד שהתהליך אינו פשוט ובכל נקודות הצומת שבו -נתונה ההכרעה לרופאים, כאשר במסגרת שיקוליהם המקצועיים יביאו בחשבון את הסיכונים שניתן לחזות למול התועלת שאפשר לחזות. מדובר במרחב שיקול דעת רפואי מקצועי טהור, שאיננו נחלת בית המשפט ומנוסח התקנות לא עולה כי ניתן שיקול דעת לערכאה משפטית, לאכוף על רופאים מקצועיים, מה שנאסר עליהם בדין.
השופטת הוסיפה כי עפ"י התקנות תפקידה של ועדת הלסינקי של בית החולים, לאשר כל ניסוי רפואי בבן-אדם, שייערך בבית החולים וכי לא הוכח כי היתה פניה לכינוס הועדה, אם אכן הייתה כזו, מה הייתה תגובתה הפורמאלית, אם היתה, ומה הייתה מסגרת הדיון שם, אם התקיים, שאלה השופטת.
כמו כן ציינה שלתפישתה מסגרת החוק הקיימת לא מאפשרת לבית המשפט לקבוע ללא הכשרה רפואית כלשהיא כי ניתן לעשות שימוש בטיפול שמעולם לא נוסה כיעיל, שכן טפול להדברת זיהום ברקמות רכות באמצעות יוני כסף לא נוסה מעולם גם לא לגבי ארנבים, אין לגביו מחקר מדעי, לא ידועות תוצאותיו, ולא ניתן להעריך בכלי בית המשפט את הסיכוי מול הסיכון.
עוד הוסיפה השופטת למלשטריך-לטר כי "בפן האנושי - קשה שלא להבין ולכאוב את מצוקתם של המבקשים. הם סמוכים ובטוחים כי הטיפול הנסיוני יכול להיות ישועתם האחרונה של אימם. אינני יכולה לשלול את תחושתם או את תרומתו של הטיפול הנסיוני. יתכן גם כי ערכו של טיפול זה יוכח ביום מן הימים. אך אין בכל אלה כדי להתיר את ידי הכבולות לחוק, ולאפשר את הטיפול המבוקש".
כאמור, נדחתה בקשת בניה של המבקשת להורות לביה"ח לבצע את הטפול ביוני הכסף.