ראש המטה הכללי, רב-אלוף גבי אשכנזי, השתתף בצהריים באזכרה לחללי הצוללת "דקר". "דקר" מסמלת, באופן החד והמדויק ביותר, את המחיר הכבד שמשלמים בניה ובנותיה של הארץ הזו על הגנתה, ובה-בעת גם איתנות הרוח ואת הנחישות שלא לאבד תקווה, להמשיך ולחתור ללא לאות עד להשלמת המשימה; עד אשר נקבל תשובה לגורלם של כל אחד מלוחמי צה"ל, שיצאו מטעמנו ובשליחותנו למשימותיהם", אמר הרמטכ"ל.
"נאמנים לערכים הללו, לרעות, לקדושת החיים ולאהבת הארץ, ומתוך אותה מחויבות עמוקה – מוסיפים אנו גם היום להפוך כל אבן ולחקור כל פיסת מידע אפשרית, כדי להשיב ארצה את בנינו ואת בנותינו השבויים והנעדרים. מדינת ישראל, צה"ל ואני כעומד בראשו נמשיך לפעול יום-יום עד אשר יתגלו עקבותיהם של הנעדרים ותבוא בשורה לביתם".
"אני מביט בכן היום ויודע כי למרות שאת התשובה הכואבת לגורלם של יקיריכן כבר קיבלתן, גם היום חיה בקרבכן המחשבה הבלתי-נמנעת כמה יכלו הם לחולל, להוליד, לבנות וליצור, לו רק היו עדיין חיים לצידנו. לצערי, גם היום אין בידי מענה לשאלות הללו, שלנצח יישארו ללא מענה. כל שביכולתי הוא לומר לכן כי השנים שחלפו מאז האסון לא השכיחו מאיתנו את זכרם של לוחמי ה"דקר", שלנצח יוותרו חרותים באותיות של זהב בדברי ימיה של מדינת ישראל, ועל לוח ליבנו.
הם חלק מאיתנו, חלק מצה"ל, חלק מהדרך הענפה שאנו סוללים למען ביטחונה של הארץ הזו. נאמנים לזכרם, להכרה בצדקת הדרך ובצדקת הלחימה שאנו מנהלים – נמשיך ללוות אתכן במאבקכן היום-יומי ולשאוב את תעצומות הנפש כדי להשלים את המשימה שבשמה יצאו הבנים – לשמור מכל משמר על מדינת ישראל ולבנות כאן חיים, חברה ותרבות שיהיו ראויים לטוהר חייהם ולקורבנם.
ביום הזה, ניצב צה"ל כולו לצידכן, זוכר את לוחמי הצוללת "דקר", ומבקש להיות לכן המשפחות למשענת. זוהי צוואתם של הבנים, וזוהי חובתנו", דברי הרמטכ"ל.
ב-1968 יצאה הצוללת דקר מאנגליה לכיוון חיפה. לאחר שלא התקבל אות חיים מ-69 אנשי הצוות, החלו חיפושים אחריהם. רק ב-1999 נמצאה הצוללת במעמקי הים התיכון, אך עד היום סיבת טביעתה לא ידועה .