טפילים הגורמים למלריה ממארת בבני האדם זוהו לראשונה בגורילות.
חוקרים ניתחו את פניהן של הגורילות הפראיות בקמרון, וכן דגימות דם של הגורילות הנמצאות בשבי בגאבון. המחקר טוען שהקשר המתמשך בין בני האדם לגורילות הפרימיטיביות, הנובע מכריתת היערות, גורם לעליית הסיכון של העברת הפתוגנים החדשים. כך על פי דיווח ב- bbc.
טכניקות חדשות לדגימה גנטית אפשרו למדענים מצרפת, קמרון, גאבון וארצות הברית לבחון את הימצאות טפילים גורמים למלריה בשימפנזים וגורילות הנמצאים בקמרון. "דגימת טפילי מלריה מקופים בטבע היה עניין מאוד קשה עד עכשיו", אמר ד"ר פרנסיסקו איילה מאוניברסיטת קליפורניה.
קבוצת החוקרים הצליחה גם לקחת דגימות דם מגורי החיות שנולדו בטבע בגאבון.
דגימת DNA הוכיחה את הימצאות הטפיל הגורם למלריה ממאירה בבני אדם בדגימות שנלקחו משני סוגי הגורילות, הגורילות המצויות בסכנת הכחדה מעבר לנהר וגורילות השפלה במערב. הטפיל זוהה בדגימת דם שנלקחה מגורילה בשבי.
טפילי המלריה זוהו לראשונה בשימפנזים וגורילות באפריקה על ידי מדענים שעבדו שם בשנות ה-20'. אבל, הטכנולוגיה החדשה אפשרה למדענים לאשר את הימצאות הטפיל.
מדובר על הסוג הקטלני ביותר של זיהום המלריה. הוא הידוע ביותר באפריקה, דרום מדבר הסהרה, שם ארגון הבריאות העולמי טוען שמדובר על מקור מוות גדול מאוד בקרב אוכלוסיית בני האדם.
על פי המחקר, ההרס שנגרם על ידי בני האדם ליערות גורם לקשר גדול יותר עם חיות פרימיטיביות, ולסיכוי גדול יותר להעברת פתוגנים בין בני האדם לחיות. ד"ר איילה הדגיש את הסיכון הכרוך בקשר בין המינים. הוא אמר שהממצאים החדשים מצביעים על התחדשות המחלה. "עדיין לא ברור מה ניתן לעשות בקשר לבעיה מלבד הניסיון להפחית מגע בין המינים", אמר ד"ר איילה.
ד"ר איאן הייסטינגס, מרצה בכיר בבית הספר לרפואה ליברפול, אמר שככל הנראה מדובר ביתושים שהעבירו מחלה ולא מצאו בני אדם לעקוץ, ולכן עקצו משהו אחר. "השאלה היא האם מדובר בזיהום סביבתי או במחלה שתתחיל לעבור בין הגורילות", הוא אמר.
החוקרים טוענים שהטפיל הזה הוא הרבה פחות ממאיר עבור קופים מאשר בני אדם, מכיוון שצורות החיים הפרימיטיביות נחשפו אליו בצורה הרבה יותר ארוכה ויצרו מעין הגנה.