בכנס בנושא משפט ומשילות שנערך היום בכנסת בשיתוף לשכת עוה"ד, אמר השר מיכאל איתן (ליכוד) "כיצד ניתן לדבר על משילות כששופטים סבורים שמערכת המשפט עומדת מעל לחוק, כשראשי הרשות המבצעת לדורותיהם בטוחים שהרוב הקואליציוני יכול להכשיר כל מהלך כוחני, הנוגד חוקי יסוד או הסדרים חוקתיים בסיסיים, או כשהכנסת נמנעת מלמלא את תפקידה החשוב ביותר ולחוקק את מגילת זכויות האדם?".
השר איתן הוסיף כי יש מקום לחזק את כוחה של הרשות המבצעת, אך יש לעשות זאת במקביל לכינון חוקה, "אנו מדברים היום על גורמים המונעים משילות ראויה אך אסור לבלבל את מושגי המשילות והיעילות, מכיוון שהמשילות הדמוקרטית אינה זהה בהכרח ליעילות ביצועית. יחד עם זאת, יש מקום לחזק את כוחה של הרשות המבצעת, אולם יש לעשות זאת בזהירות ובתנאי שבמקביל תכונן הכנסת חוקה או לכל הפחות מגילת זכויות אדם".
היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, תקף את שרי הממשלה וטען כי הם מתקשים לבצע את מדיניותם. "יש שרים ומנכ"לים שלא מסוגלים לקדם הליך מסוים של קידום החלטות, ואז נוח לתלות את זה בפקידים".
"תמיד יש קורבן תורן", הוסיף והסביר מדוע כינה את שרי המשפטים האחרונים שרים לעומתיים. מזוז הדגיש, כי דבריו מתייחסים בעיקר לשר לשעבר, פרופ' דניאל פרידמן. "השר פרידמן ראה עיקר תפקידו לתקוף את הפרקליטות, המשטרה והיועץ המשפטי לממשלה. פרופ' דניאל פרידמן השיב לטענה, באמרו, כי "לא היה מעולם מצב שיועץ משפטי יוצא בביקורת ציבורית נגד השר הממונה. אין דבר שיותר מאיים על השלטון ממצב כזה".
לדברי מזוז, עם כניסתו לתפקיד אמר שהמשפט אינו חזות הכל, וחזר על כך שוב ושוב בדיונים מקצועיים, וזו תפיסה שהנחתה אותו לכל אורך הדרך. לדבריו, "זה לא חזון נפרץ שיועץ משפטי אומר לשר שהמעשה הוא בלתי חוקי. הטענות נגד פקידים כחסמי משילות לטעמי הם מופרזות ומבוססות על העדר ידע בדבר הנעשה במשרדי ממשלה. חוסר הניסיון של מנכ"לים ליישם מדיניות גורר הטלת אשמה על שומרי הסף". מזוז הדגיש, כי "משילות לא יכולה לבוא על חשבון חוקיות. היועצים המשפטיים, תפקידם העיקרי אינו שמירת סף, אלא לסייע למשרד בקידום וביצוע משימותיו. כדי למלא את תפקידו באופן מיטבי, משתפים את היועץ בתהליכי קבלת החלטות ובגיבוש המדיניות, ואז היועץ נותן תוך כדי הערות ולא מעכב. יש מקרים שבונים רפורמות ולא משתפים את היועץ, ואז באים אליו עם תכנית מוגמרת ובאים בטענות שהוא מעכב את הענין. טענות של העדר משילות הן אליבי לחוסר מעש ולא לבעיה אמיתית. יש מקרים שניתן לטפל בהם. לבוא ולייצר משוואה שבגלל יועץ משפטי שלא נותן מענה, המשרד לא יכול לתפקד, זה לא נכון".
שר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן, ציין, כי הבעיה העיקרית היא חוסר משילות בכל גופי השלטון והתנגשות יום יומית בין מערכת הכנסת כמחוקקת, הממשלה כמבצעת, בתי המשפט והרשות המבקרת. "יש התנגשות גוברת והולכת, אין כללי משילות ברורים. כל אחד מנסה לחדור לשטח של האחר. הכנסת עד היום נמנעה מלחוקק את חוק יסוד החקיקה, ולקבוע מהן סמכויות של הכנסת ושל בית המשפט העליון. הכנסת כרשות מחוקקת צריכה לקבוע את הכללים, ובהעדר חוקים בנושא, שיגדירו בדיוק את הסמכויות של כל אחת מהרשויות, תימשך ההתנגשות ביניהן".
יושב ראש הכנסת, ראובן (רובי) ריבלין, פתח הבוקר את הכנס בביקורת על מקומו של הייעוץ המשפטי בשירות הציבורי, שלדבריו הפך להיות הגורם הדומיננטי ורוקן מתוכן את אמות המידה של סבירות ושכל ישר. "המחלה הזו, המשפטיזציה, יצרה דת חדשה, שמקדשת את האספקט המשפטי ומנכסת לו את כל החכמה, את כל אמות המידה ושיקול הדעת, ומפקידה אותם בידי כוהניה, היועצים והממסדים המשפטיים".
ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד יורי גיא-רון, אמר, כי הביטויים עריצות משפט וכנופיית שלטון החוק אינם קיימים אצלנו. "מונחים כ"עריצות המשפט", "כנופיית שלטון החוק" או דומיהם הן מטבעות לשון, שנועדו, בדרך כלל, להציג עמדה ביקורתית בדרך צינית, כדי לבטא חוסר שביעות רצון מהחלטה משפטית או שיפוטית נקודתית. יש צורך אמיתי לברר ולהבהיר מהי אכן מצוקה אמיתית ומוצדקת, ומהי לעומתה אמירה בעלמא, שמטרתה לעקוף את המשפט באמצעות הגבלת איש המשפט". עוד אמר ראש הלשכה, כי תקופת כהונה של יועצים משפטיים לא יכולה להיות תלויה בשיקול דעתו של נבחר ציבור. "אני מסכים, שנכון יהיה לקצוב תקופת כהונה של שומרי סף בכלל, ושל יועצים משפטיים בפרט. ההחלטה, האם חוות הדעת המשפטית בעניין כלשהוא מחייבת, צריכה להיות מסורה ליועץ המשפטי לממשלה. אגב, רק לו, ולא ליועצים המשפטיים במשרדים הממשלתיים או ברשויות המקומיות, שבעת מצוקה יכולים להציף את המחלוקת בפניו. היועץ המשפטי לממשלה צריך לשמש ערכאת ערעור מקצועית ברמה הבכירה ביותר, וזאת במקרים בהם קיימת מחלוקת עקרונית, שלא נפתרת, בין יועץ משפטי לשר או לראש עיר או לראש ראשות שלטונית כלשהיא. אם היועץ המשפטי לממשלה קובע, שהמהלך בלתי חוקי, יש לפעול ע"פ הנחייתו".