הבחירות לרבני העיר ירושלים יתקיימו בכ"א אדר, כך נאמר במכתב ששיגר יו"ר ועדת הבחירות לרבני העיר, הרב ניסים בן שמעון, ליועץ המשפטי של המשרד לשירותי דת.
מדובר בהתעלמות מפניית היועץ המשפטי של עיריית ירושלים, אשר קבע כי הגוף הבוחר שנקבע לבחירת הרבנים איננו משקף כראוי את הציבור הירושלמי.
יו"ר 'הבית היהודי', השר פרופ' דניאל הרשקוביץ, פנה לפני כשבוע לראש הממשלה בדרישה להפעיל סעיף בהסכם הקואליציוני המחייב דיון בהשתתפות ראש הממשלה בנושאים השנויים במחלוקת בין מפלגות הקואליציה.
פנייתו של השר הרשקוביץ לראש הממשלה נעשתה בענייין הליך בחירת הרב הראשי לבירה. זאת, בעקבות נתונים שהעלה בפניו סגן ראש העיר מטעם המפד"ל-האיחוד הלאומי, דוד הדרי, המוביל את המאבק במישור המוניציפאלי, ולאור החלטת ועדת הבחירות העליונה השבוע, לפיה בגוף הבוחר של הרבנים הראשיים לירושלים יהיו רק חמישה נציגים לבתי כנסת ציוניים - מתוך עשרים וארבעה מקומות השמורים לנציגים מטעם בתי הכנסת בעיר.
לטענת נציגי הבית היהודי-מפד"ל הן במישור הארצי והן במישור המוניציפאלי, בעוד שמרבית אוכלוסיית העיר נמנית על הציבור הציוני, החלטת ועדת הבחירות מעוותת באופן בוטה את היחס בין המגזרים השונים בירושלים.
הרב אריה שטרן ראש מכון הלכה ברורה ומועמד הציונות הדתית לתפקיד רבה של העיר ירושלים אמר בראיון לערוץ 7, כי העובדה שמתוך 24 גבאי בתי הכנסת שמרכיבים את הגוף הבוחר 19 הם מהציבור החרדי היא מגוחכת, "הציבור הציוני דתי בירושלים יחד עם אנשים מסורתיים וחילוניים זה רוב האנשים בעיר והם אלה שזקוקים למוסד הרבנות, הציבור החרדי ממילא לא משתמש ברבנות, מבחינתו הרבנות לא הייתה הממסד שאפשר להסתמך עליו, אז מדוע הם רוצים שרב העיר יהיה חרדי, אם הם לא מסמתכים על המוסד הזה".