בהשוואה שערכה בנתוני מנהל מקרקעי ישראל גילתה קבוצת אנשי ימין כי בעוד המכרזים המיועדים לערבים בצפון ובדרום מתאפיינים בבנייה צמודת קרקע המתפרסת על פני שטח רחב הרי שהבניה ליהודים מתאפיינת ברובה בבנייה רוויה, כלומר בנייה בקומות שאין בה תפיסת שטח רחבה.
את הנתון שיגרה קטי כהן, בשם ארגוני ימין, לחברי כנסת. היא צילמה את דו"ח המכרזים, הדגישה את השורות הרלוונטיות והוסיפה את שאלתה:
"לאור הפרסום האחרון של מנהל מקרקעי ישראל שלהלן, עלתה בי המחשבה שמא תנופת הפיתוח המואצת של הישובים הערביים בגליל נועדה לצמצם את כדאיות תקיפתה של ישראל מצד החיזבאללה... שהרי אחרת קשה להבין תנופת פיתוח זו, ללא פיתוח מקביל של ישובים יהודיים, באזור הצפון. תוכנית זו הינה ההיפך הגמור מתוכנית ייהוד הגליל.
ראוי להתייחס גם לעובדה שבישובים הערביים, הבניה הינה צמודת קרקע [קוטג'ים/וילות] המעניקות אחיזה על שטחים נרחבים, בעוד שהבניה ליהודים הינה ברובה המכריע, בכל האזורים-- הינה בניה רוויה [מבנים רבי-קומות/מגדלים], המגדילה את הסכנה ליושביהן הן בעת פגיעת טיל/פצצה והן בעת רעידת אדמה.
האם יש היגיון או תרומה לאינטרסים של ישראל בהקצאת הקרקעות כנ"ל? אולי לפי ההיגיון העקום של ממ"י".
