רוב החברות הציבוריות מעסיקות מבקרים פנימיים חיצוניים בין 30 ל-50 שעות בשנה, כך עולה מסקר שהוצג במכללה האקדמית נתניה בכנס על תפקוד מבקרי הפנים, כתוצאה מכך בכרבע מהחברות מוגש דו"ח בקורת אחד לשנה בלבד ובכשליש מהחברות אף לא דו"ח אחד.
ע"פ הסקר לחלק מהמבקרים אין ניסיון הולם ואין מספיק השתלמויות. 89% מהחברות מעסיקות בביקורת פנים גורמים חיצוניים, בהם משרדי רואי חשבון. 8 משרדי רו"ח מבקרים 40% מכלל החברות. למרות האמור לעיל ע"פ הסקר 90% מראשי הדירקטוריונים מרוצים מהמצב הקיים. בהקשר לסקר, אמר נשיא לשכת המבקרים הפנימיים שלמה קלדרון, כי ברוב המכריע של החברות הציבוריות מבקר הפנים הוא לא יותר מקישוט ארגוני.
לטענתו, אין עסק שרוצה שקיפות מלאה. קלדרון דרש לקבוע רישוי למבקרי פנים עם סנקציות שיאפשרו במקרים מסוימים ליטול מהמבקר הפנימי את הרישיון. הוא הודיע כי ארגונו יקדם שיתוף פעולה אקדמי עם ביה"ס לביטוח במכללה האקדמית נתניה, שהוא היחיד בארץ המעניק תואר אקדמי בביטוח. עוה"ד פרופ' יוסי גרוס מאוניברסיטת ת"א טען כי למבקר הפנים אין מעמד חזק בחברה. הוא ביקר את המצב הקיים בחברות רבות שבו מבקר הפנים כפוף ליו"ר ולמנכ"ל כאחד. לדעתו, על המבקר להיות כפוף רק ליו"ר הדירקטוריון.
עו"ד אורי סלונים, דירקטור ב"טבע", אמר כי יש להפריד בדוחות ביקורת בין עיקר לטפל. לדעתה של נירה דרור דירקטורית "בבנק הפועלים" עדיף שמבקר הפנים יהיה מתוך החברה. ד"ר אהוד שפירא, יו"ר דירקטוריון "הפניקס" אמר בהקשר לכך כי יש לבחון כל מקרה לגופו של עניין. המפתח לביקורת נכונה הוא ראש פתוח והבנת הצד העסקי של החברה. הכנס במכללה האקדמית שנערך אתמול בערב, אורגן ע"י ביה"ס לביטוח במכללה, לשכת המבקרים הפנימיים והמרכז לאתיקה בירושלים. בירכו, נשיא המכללה פרופ' צבי ארד, דיקן ביה"ס לביטוח ד"ר זיו רייך ופרופ' מאיר חת מהמרכז לאתיקה בירושלים.