כפי שניתן לשער הסערה שגרר המפגש בין סגן שר החוץ חבר הכנסת דני איילון והשגריר הטורקי עורר תשומת לב גם בעולם החרדי ואף בחוגי נטורי קרתא.
מתוכנו של מייל פנימי שהופץ שם ניתן ללמוד על הזווית הייחודית בה רואים שם את האירועים שאינם בעיניהם אלא עוד התגרות בגויים ומעשה בריונות של ממש. המייל אינו מסתפק בדיווח על מה שהוגדר בעיתונות הכללית כהשפלתו של השגריר הטורקי, אלא גם מפליג בהתייחסות לאירועי הימים שאחרי המפגש, ימי הניסיונות הדיפלומטיים של משרד החוץ לצאת מהסבך מול הטורקים.
כדרכם בפרסומים מעין אלה לא חוסכים אנשי נטורי קרתא בביטויי גנאי חריפים כלפי מדינת ישראל ונציגיה, ואינם מעניקים הקלות כלשהן לאנשי ש"ס ואגודת ישראל השותפים לטעמם במפעל הציוני.
ייתכן והניסוח במייל זה יהיה מעט קשה למי שאינו מורגל בסגנון זה, אולם קריאה חוזרת תסייע לצלוח גם את המהמורה הזו.
במייל המדובר כותבים אנשי נטורי קרתא: "כלבלבי המדינה הציונית אנשי "משרד החוץ", השמים עצמם כאפוטרופסים של הכלל ישראל לעמוד כביריונים מופקרים על משמר ה"אנטישמיות" (כלומר, לשמור שתמיד יהיה אנטישמיות ושנאה נגד יהודים בכל מקום רח"ל), כרו לעצמם בור בשבוע זה, עת "שמרו" ייתר מן המידה הראויה על כבוד הביריונות וההתגרות בעמים, ואחר שנפלו בבור הזה וקיבלו את מכתם, מיהרו לצאת ממנו ככל יכולתם, למען לא יהרס ויקרוס עוד יותר כל בניין ההתגרות והביריונות, ויישארו בודדים לגמרי גם ללא אלו המכירים ב"זכות שיבת עם ישראל לארצו", עכ"פ בגבולות 67'...
הכל התחיל עת התגאה אחד מרשעי ה"משרד" הטמא הנ"ל ייתר על המידה, והחליט להפגין את ציונותו האדוקה וביריונותו על האמבעסדאר של מדינת טורקיא ("שגריר" בלע"ז הציוני), ו"ללמדו" לקח על כך שלאחרונה מדינת טורקיא מבזה את הציונים בצורה שלא הכירו כמותו בעבר, ואינה רוקדת כבר כ"כ לצלילי החליל של אושוויץ והשש מיליאנען, וגם לא מקבלת טענת ה"טעראר" הידוע, ועוד מאשימה את צבא הפושעים הצדיקים בפשעי מלחמה ממש כמו המומר "גאלדסטאן" מהיו.ען שחיק טמיא שר"י ימ"ש.
כל זאת העלה להשחית את חמתו של אחד מכלבי הציונים שמה, והחליט שיש ללמד את האמבעסדאר של טורקיא "לקח" בצורה שלא ישכח מהרה, וידעו הכל כי העם היהודי אינו הפקר יותר כמו "פעם", אלא זהו עם חזק השומר על עצמו בכוח העף 16 של ארה"ב ואינו מתבייש ללמד לקח את כל מי שצריך לחנכו ולהזהירו לבל יעיז לפצות פיו נגד מדינת השמד והכפירה ונגד זכות הבטחת "לך אתננה ולזרעך" ע"פ המודיע ובן גוריון וכל גונדא דילה.
וכך ביום ב' החולף הזמינו הביריונים את האמבעסדאר של טורקיא אל האפיס שלהם, ושם ביזוהו רחמנא ליצלן בצורה מזעזעת וברברית כגסי רוח שפלים ומזוהמים העוטים על עצמם תחפושת של איזה "דיפלאמטען" באי כח העם היהודי, ובכך קיוו הם שכעת לאחר ה"שיעור" השחצני הלזה מדינת טורקיא הגדולה "תלמד" אחת ולתמיד כיצד ליזהר בכבוד הציונים ולחנוף אליהם "כראוי".
אך מה לעשות שמדינת טורקיא עוד לא הגיע לדרגת שפלי האגודאים והשסניקעס אוכלי שולחן איזבל, ואי אפשר לבזות נציג מדינה חשובה וגדולה שכזו משל היה הוא איזה חנף אגודאי שקצת סרר והכעיס לאדוניו נותני מחייתו אוכלי השקץ והעכבר, והזדעזעו הטורקים מאוד מגודל העזות והחוצפה של בירוני משרד החוץ המופקרים, ותכף ומיד רצו להחזיר האמבעסדאר שלהם למדינתם, ומכאן קצרה הדרך לחיסול קשרי הציונים עם מדינת טורקיא, שהיא מדינה מודרנית וחשובה בין כל האומות.
בראות הציונים שכלתה אליהם הרעה, ולא די שלא הצליחו לחנך מדינת טורקיא שתזהר בכבוד הציונים אלא אדרבא פעלו ההפך הגמור, מיד החלו לגמגם ולהחליף צבעים, ולשיר זמירות אחרות, לא עוד "עם חופשי בארצנו", לא עוד גאוותנות וביריונות וציונות ו"מלחמה באנטישמיות", אלא גמגומים והתנצלויות ומבוכות, עד שהוצרך הכלב הביריוני שחשב לחנך מדינת טורקיא לכתוב מכתב התנצלות רישמי בשם כל ממשלת השמד והכפירה, ולרדת חזרה את כל העץ הגבוה עליו טיפס...
יש לציין שיהודי מדינת טורקיא עצמם כעסו מאוד על מעשה השחצנות הציוני הלזה המדבר כביכול גם בשמם, ומיהרו להתנער ממנו בפני ראשי מדינתם, שם חיים הם בשלום ובשלווה וביחסים טובים מאוד עם בני העם הטורקי".
את לשון המייל שהופץ ברשימת תפוצה רחבת היקף חותמים מנסחיו בתפילה "שתבטל במהרה ממשלת הזדון הציונית הרודפת תמיד בנ"י בכל מקומות מושבותיהם ה"י, כי תעביר גילולים מן הארץ בב"א".
מתוכנו של מייל פנימי שהופץ שם ניתן ללמוד על הזווית הייחודית בה רואים שם את האירועים שאינם בעיניהם אלא עוד התגרות בגויים ומעשה בריונות של ממש. המייל אינו מסתפק בדיווח על מה שהוגדר בעיתונות הכללית כהשפלתו של השגריר הטורקי, אלא גם מפליג בהתייחסות לאירועי הימים שאחרי המפגש, ימי הניסיונות הדיפלומטיים של משרד החוץ לצאת מהסבך מול הטורקים.
כדרכם בפרסומים מעין אלה לא חוסכים אנשי נטורי קרתא בביטויי גנאי חריפים כלפי מדינת ישראל ונציגיה, ואינם מעניקים הקלות כלשהן לאנשי ש"ס ואגודת ישראל השותפים לטעמם במפעל הציוני.
ייתכן והניסוח במייל זה יהיה מעט קשה למי שאינו מורגל בסגנון זה, אולם קריאה חוזרת תסייע לצלוח גם את המהמורה הזו.
במייל המדובר כותבים אנשי נטורי קרתא: "כלבלבי המדינה הציונית אנשי "משרד החוץ", השמים עצמם כאפוטרופסים של הכלל ישראל לעמוד כביריונים מופקרים על משמר ה"אנטישמיות" (כלומר, לשמור שתמיד יהיה אנטישמיות ושנאה נגד יהודים בכל מקום רח"ל), כרו לעצמם בור בשבוע זה, עת "שמרו" ייתר מן המידה הראויה על כבוד הביריונות וההתגרות בעמים, ואחר שנפלו בבור הזה וקיבלו את מכתם, מיהרו לצאת ממנו ככל יכולתם, למען לא יהרס ויקרוס עוד יותר כל בניין ההתגרות והביריונות, ויישארו בודדים לגמרי גם ללא אלו המכירים ב"זכות שיבת עם ישראל לארצו", עכ"פ בגבולות 67'...
הכל התחיל עת התגאה אחד מרשעי ה"משרד" הטמא הנ"ל ייתר על המידה, והחליט להפגין את ציונותו האדוקה וביריונותו על האמבעסדאר של מדינת טורקיא ("שגריר" בלע"ז הציוני), ו"ללמדו" לקח על כך שלאחרונה מדינת טורקיא מבזה את הציונים בצורה שלא הכירו כמותו בעבר, ואינה רוקדת כבר כ"כ לצלילי החליל של אושוויץ והשש מיליאנען, וגם לא מקבלת טענת ה"טעראר" הידוע, ועוד מאשימה את צבא הפושעים הצדיקים בפשעי מלחמה ממש כמו המומר "גאלדסטאן" מהיו.ען שחיק טמיא שר"י ימ"ש.
כל זאת העלה להשחית את חמתו של אחד מכלבי הציונים שמה, והחליט שיש ללמד את האמבעסדאר של טורקיא "לקח" בצורה שלא ישכח מהרה, וידעו הכל כי העם היהודי אינו הפקר יותר כמו "פעם", אלא זהו עם חזק השומר על עצמו בכוח העף 16 של ארה"ב ואינו מתבייש ללמד לקח את כל מי שצריך לחנכו ולהזהירו לבל יעיז לפצות פיו נגד מדינת השמד והכפירה ונגד זכות הבטחת "לך אתננה ולזרעך" ע"פ המודיע ובן גוריון וכל גונדא דילה.
וכך ביום ב' החולף הזמינו הביריונים את האמבעסדאר של טורקיא אל האפיס שלהם, ושם ביזוהו רחמנא ליצלן בצורה מזעזעת וברברית כגסי רוח שפלים ומזוהמים העוטים על עצמם תחפושת של איזה "דיפלאמטען" באי כח העם היהודי, ובכך קיוו הם שכעת לאחר ה"שיעור" השחצני הלזה מדינת טורקיא הגדולה "תלמד" אחת ולתמיד כיצד ליזהר בכבוד הציונים ולחנוף אליהם "כראוי".
אך מה לעשות שמדינת טורקיא עוד לא הגיע לדרגת שפלי האגודאים והשסניקעס אוכלי שולחן איזבל, ואי אפשר לבזות נציג מדינה חשובה וגדולה שכזו משל היה הוא איזה חנף אגודאי שקצת סרר והכעיס לאדוניו נותני מחייתו אוכלי השקץ והעכבר, והזדעזעו הטורקים מאוד מגודל העזות והחוצפה של בירוני משרד החוץ המופקרים, ותכף ומיד רצו להחזיר האמבעסדאר שלהם למדינתם, ומכאן קצרה הדרך לחיסול קשרי הציונים עם מדינת טורקיא, שהיא מדינה מודרנית וחשובה בין כל האומות.
בראות הציונים שכלתה אליהם הרעה, ולא די שלא הצליחו לחנך מדינת טורקיא שתזהר בכבוד הציונים אלא אדרבא פעלו ההפך הגמור, מיד החלו לגמגם ולהחליף צבעים, ולשיר זמירות אחרות, לא עוד "עם חופשי בארצנו", לא עוד גאוותנות וביריונות וציונות ו"מלחמה באנטישמיות", אלא גמגומים והתנצלויות ומבוכות, עד שהוצרך הכלב הביריוני שחשב לחנך מדינת טורקיא לכתוב מכתב התנצלות רישמי בשם כל ממשלת השמד והכפירה, ולרדת חזרה את כל העץ הגבוה עליו טיפס...
יש לציין שיהודי מדינת טורקיא עצמם כעסו מאוד על מעשה השחצנות הציוני הלזה המדבר כביכול גם בשמם, ומיהרו להתנער ממנו בפני ראשי מדינתם, שם חיים הם בשלום ובשלווה וביחסים טובים מאוד עם בני העם הטורקי".
את לשון המייל שהופץ ברשימת תפוצה רחבת היקף חותמים מנסחיו בתפילה "שתבטל במהרה ממשלת הזדון הציונית הרודפת תמיד בנ"י בכל מקומות מושבותיהם ה"י, כי תעביר גילולים מן הארץ בב"א".