לא צריך את גולדסטון
בעוד העם היושב בציון מתרעם על גולדסטון, והמחמירים מוסיפים ומזכירים את קשריו העבותים לעם היהודי ולמדינת ישראל, מסתבר שלפני שאנחנו עטים עליו ועל דו"חו המאשים כתב בכיר בעיתון גדול בישראל מאשים אותנו בדברים דומים. אז מה אתם רוצים מגולדסטון.
הנה מה שכותב סבר פלוצקר בעיתונו 'ידיעות אחרונות': "צריך נימוק חזק מאין כמותו כדי למתוח את משאבינו עד האיטי כשבמרחק נסיעה ממרכז הארץ חיים ברצועת עזה המוני ילדים פלשתיניים הזקוקים לאשפוז רפואי דחוף. האם לא נכון יותר וצודק לתרום להם בית חולים שדה ישראלי?", שואל פלוצקר ואפילו מוסיף שבעוד בהאיטי קיים חשש שהציוד מבית החולים יישדד ויימכר בשוק השחור הרי שבעזה, כמה נפלא, יישמרו האמצעים ואולי אפילו ינמיכו את האיבה...
אפשר ממש להתבלבל ולחשוב שפלוצקר לא היה כאן בשנים האחרונות ולא ראה איך כל מה שעבר לעזה הפך כלי משחית נגדנו. הוא לא ראה איך האדמה הפכה שם לבסיסי טרור ואיך הכספים הוזרמו למימון ושימון מנגנוני הטרור. הוא לא ראה איך אפילו תרופות נגנבו על ידי אנשי החמאס ונמכרו בשוק השחור לכל המרבה במחיר ולכל המקורב למלכותו של איסמעיל הנייה. הוא לא ראה את כל זה.
אבל מה שחשוב יותר הוא מה שכותב פלוצקר בהמשך הדברים. הוא קובע שבעוד אין לנו עם טאהיטי יותר אחריות מאשר עם שאר בני תמותה הרי שלעזה יש לנו אחריות. תשאלו למה, וסבר יענה: "במבצע עופרת יצוקה נהרגו שם מאש כוחותינו עשרות ילדים על לא עוול בכפם", הוא קובע, ונדמה לי שאין צורך להאריך בדברים אלא רק לומר על סבר, המוגדר כאחד מחשובי העיתונאים בארצנו, שאחריו כבר באמת לא צריך את גולדסטון.
הכול יחסי
השבוע כפי שיודעים כולנו פרצו שוטרים ואנשי שב"כ רעולי פנים וחמושים בשעת טרום בוקר לישיבה התיכונית ביצהר. יכול להיות שהמשפט הזה נראה לכם כמו עוד משפט חדשותי, אבל אם תעצרו רגע, תעצמו את העיניים (לא עכשיו, עכשיו אתם קוראים...) ותדמיינו לעצמכם מה עובר על תלמידי תיכון שמתעוררים למין פשיטה שכזו של קבוצה חמושה ורעולת פנים... תרשו לי לשער שמדובר בטראומה לא פשוטה. אבל שימו לב לכותרת שזכה אירוע הזה ב'הארץ'. שם, כך מסתבר, מדובר בסך הכול במעצר של מתנחלים. לא ילדים, לא שוטרים חמושים, לא רעולי פנים. מעצר של מתנחלים.
הכותרת מקבלת פרופורציות נוספות כשרואים אותה לצד כותרת נוספת שהופיעה כמעט בצמידות לזו. העניין הוא שהפעם מדובר בכותרת מזועזעת ונסערת. מישהו העז לפשפש בתיקיהם של תלמידים. אכן אירוע דרמטי. אולי בגלל שמדובר בילדים ערבים בתרשיחא? מי יודע.
הנה שתי הידיעות, כשרק 'אווטאר' מפריד ביניהם:
ב'וואלה' יודעים מי אשם
נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, אמר שהמזרח התיכון כנראה קצת יותר מורכב ממה שהוא חשב פעם. היו מסתבר הרבה דרכים לדווח על כך. ב-YNET הכותרת הייתה שאובמה אומר "ציפיותיי לשלום היו מוגזמות", כלומר הטעות הייתה שלו. ב-NRG של 'מעריב' הכותרת הייתה שאובמה אומר 'טעינו לגבי יכולתנו לקדם שלום'. שוב מסתבר שאובמה מודה בטעות שלו. לעומת הדיווחים הללו ב'וואלה' יודעים מי האשם והם קובעים בכותרת שלהם שאובמה קובע שהבעיה היא ש"נתניהו לא מבצע מחוות אמיצות". להם הכול ברור.
ותודה ליוסי דגן על ההשוואה הזו.
שיגידו תודה שיש התנצלות בכלל
בכתבה של נחום ברנע על האיטי, כתבה שהתפרסה על כמעט שלושה עמודים ראשיים, מעמוד 2 עד 4, תיאר שיחה עם מארי ודניאל קידר השוכנים בהאיטי, וציין שדניאל "הוא בנם של פול קידר המנוח שהיה מעוזריה הקרובים של גולדה מאיר ושל רות קידר". זה היה בעמוד 3 המרכזי והמכובד. העניין הוא שפול קידר עוד חי וקיים, יאריך ה' חייו בטוב ובנעימים. משום כך התנצל 'ידיעות אחרונות' למחרת, אבל משום מה ההתנצלות זכתה לריבוע קטן בשולי עמוד 30.
צר לי אבל לא נראה לי סביר שהתנצלות קטנה בעמוד 30 תתייחס לפרסום ענק בעמוד 3.
רואים? הנה התיקון. זה ההוא שם למטה בקטן, ליד העמוד - 30:
לא לפספס הזדמנויות
אגב, ממש באותה כתבה הצליח אותו ברנע לקיים מצווה חשובה. הכתבה אמנם עסקה במה שמתרחש בהאיטי, אבל ברנע יודע ש'מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה', וכידוע מצווה גדולה מוטלת על כתפיו להכפיש את המתנחלים וההתנחלויות בכל הזדמנות. ממש משום כך, למרות שהנושא הוא האיטי, הצליח ברנע לשרבב את זיכרונותיו ממסעותיו עם רות קידר, מפעילות 'יש דין', ברחבי יהודה ושומרון. הוא גם מצא לנכון להגדיר את המסע הזה כ"סיור בכפרים פלסטיניים נידחים, מקופחי מתנחלים".
למה זה טוב הטקסט הזה? מר ברנע, מה מעניין אותנו, בדיוק עכשיו כשאנחנו רוצים לקרוא על האיטי, מה שאתה חושב על המתנחלים ועל הקיפוח הנורא של הכפרים הפלשתיניים?
סאטירה במיטבה
והנה מה ששלח לי רונן, גולש יקר שאיתרע מזלו ונקלע אל מול מסך הטלוויזיה בעת שידור תכנית הסאטירה 'מצב האומה' של ערוץ 2:
"כמובן שכל המשתתפים צוחקים על מי שצריך כי יש מגוון דעות: ליאור שליין-חבר של הפמיניסטית השמאלנית מירב מיכאלי. יונתן גפן-שמאלן ידוע. אורנה בנאי-שמאלנית ידועה שנלחמת ב"כיבוש". גורי אלפי-שמאלן סתם, והובטח שבשבוע הבא תהיה המשתמטת השמאלית עינב גלילי.
כמובן שהבדיחות הם על ראש אכ"א שאמר כמה מילים על המשתמטת בר רפאלי, וכמובן הרבה מאוד בדיחות על שרה נתניהו וביבי. היה גם משהו על שאול מופז כי הוא אויב של יקירת התוכנית ציפי ליבני. וגם משהו קטן וחביב על אהוד ברק בשביל האיזון".
המקור...
ביום שלישי התראיין חבר הכנסת זאב אלקין ביומן ערוץ 7. בני טוקר היה אז המראיין והוא שוחח עמו על כמה מהנושאים שעל סדר היום. בין השאר שוחחו על פרשת שרה נתניהו.
הנה דבריו של אלקין כפי שפורסמו כחלק מתמלול הראיון בערוץ 7 ביום שלישי בשעה 22:08. תנו מבט וזיכרו את הטקסט:
בבוקר שלמחרת פתח ידידנו בני טוקר את העיתון 'ישראל היום' והנה מה שהוא קורא שם בכתבה שעליה אחראים שניים מבכירי העיתון, שלמה צזנה ודניאל סיריוטי:
אני מאוד מקווה שזכרתם את הטקסט המדוייק מערוץ 7 לפני שקראתם את אותו טקסט ממש ב'ישראל היום'. וכאן עולה השאלה: רבותי הנכבדים בישראל היום: זה בסדר גמור להעתיק טקסט שפורסם במקום אחר, עוד יותר בסדר זה לתת קרדיט לכלי תקשורת אחר שבו פורסמו הדברים. מה שלא הצלחתי להבין זה איך קרה שדברים מערוץ 7 צוטטו אצלכם כאילו נאמרו בערוץ 1? מה, עד כדי כך יותר מכובד בעיניכם ערוץ 1 ששווה לכם לשקר למענו?
תשאלו את אמנון
מכיוון שיודע כל צופה טלוויזיה ממוצע שאמנון אברמוביץ' הוא לא רק עיתונאי, אלא גם פרשן, ידען, מומחה, בעל מקורות, בעל אומץ, יושרה ושאר מחמאות, משום כך אני מקווה שהבחנתם בדיווח שדיווחנו כאן השבוע על תשובת השב"כ לעורך הדין אביעד ויסולי, תשובה שממנה עלה שאין כל קשר בין המציאות לבין הדיווח של אברמוביץ' ולפיו השב"כ הגביר את השמירה על המפכ"ל בעקבות איומי הימין.
הכותרת לדבריו של אברמוביץ' הייתה "פרסום ראשון: איומים על חייו של מפכ"ל המשטרה". בדיווח עצמו נאמר ש"שירות הביטחון הכללי החליט לתגבר את האבטחה סביב מפקד המשטרה רב ניצב דודי כהן. ההחלטה התקבלה בעקבות מכתב שהתקבל לאחרונה במערכת הביטחון אשר יועד למפכ"ל, ובו נכתב "סומנת לעולם הבא – יום הדין שלך קרב".
וכדי שנדע מי הם המאיימים על מפכ"לינו האהוב נאמר לנו שאמנם בעבר הוא קיבל כבר איומים על חייו מארגוני פשיעה, "אולם הפעם כיוון החקירה של השב"כ מופנה בעיקר לעבר גורמים מהימין הקיצוני ביהודה ושומרון, זאת בעקבות התבטאויותיו החריפות של המפכ"ל בגנות העימותים הקשים בין המתנחלים לבין פקחי משרד הביטחון שבאו לחלק את צווי ההקפאה".
לאחר שהידיעה פורסמה לאורכה ולרוחבה של התקשורת, שהרי אם אברמוביץ' אמר, אברמוביץ' יודע ביקש ויסולי לדעת אם יש אמת בידיעה והמענה היה כזה: "שירות הביטחון הכללי אינו נוהג להתייחס למידת אמיתותם של פרסומים בתקשורת. למעלה מן הצורך יצוין כי לשירות הביטחון הכללי אין כל קשר וכל אחריות לאבטחת מפכ"ל המשטרה או להנחיה מקצועית של הגורמים המאבטחים אותו".
הבנתם? לא דובים ולא זבובים. השב"כ בכלל לא מאבטח את המפכ"ל, כך שהוא לא מתגבר את השמירה ולא שום כלום. אז מאיפה נולדה הידיעה של אמנון? תשאלו אותו, מה אתם רוצים מאיתנו.
אתרוג עיתונאי?
יהודי מעניין הוא מגיש המהדורה המרכזית של חדשות ערוץ 2 בערב שבת, יאיר לפיד.
בטורו ב'ידיעות אחרונות' כותב אותו לפיד (שבאחרונה החל מאיים עלינו שאם לא נתנהג יפה הוא עוד ישתלב בפוליטיקה) על חברי הכנסת שהם "ערימה של סמרטוטים רופסים, חדלי אישים נתונים לסחיטה, חסרי אחריות ומופקרים, חברות זבל דלוחה ואטומה, נטולת ערכים ציוניים שמשעבדת את עתידנו למען שיקולים פוליטיים ציניים מהסוג הנורא והעלוב ביותר".
ולמה בוחר אנין הטעם המנומס לבית משפחת לפיד לגדף בצורה כל כך ברוטאלית את נבחרי הציבור? פשוט מאוד - כי הם לא עושים את מה שהוא חושב. הוא זועם על שהמדינה מממנת את החינוך הפרטי, ובעצם מה שמטריד אותו זה החינוך החרדי שלטעמו לא מלמד שום מקצוע שישרת את הלומדים בו בעתיד. ככל הנראה יאיר, בנו של האתיאיסט הגדול, החל להאמין בניסים, כי אם לא לא ברור איך בכלל חיים שם מעבר להרי האופל של המגזר החרדי, איך הם אוכלים, שותים, נושמים? איך?
לא אכנס כאן לויכוח עם לפיד הבן. לא לכך נועד העמוד הזה שאתם קוראים כעת. מה שאותי מטריד זה נוסח ההשתלחות חסרת הרסן של יאיר, ועוד יותר מסקרנת אותי הסיבה לשתיקה שאחרי זה. מסתבר שללפיד מותר מה שלאחרים אסור. לא מזמן היה מישהו שהתבטא באופן מעודן הרבה יותר נגד חברי הכנסת ותיאר אותם כאוכלי חינם או משהו כזה. יו"ר הכנסת, ח"כ ראובן ריבלין, שחש בצדק מסוים, אפוטרופוסם של הח"כים נעלב בשמם ויצא למתקפה נגד ההתבטאות. העברתי השבוע ללשכתו בקשה שיגיב גם לדבריו הקשים של לפיד, מתוקף היותו שומר כבודם של הח"כים. משום מה נאמר לי ש"ריבלין לא יוכל להתראיין". שאלתי "אולי מחר", העדיפו אפילו לא להגיב. מוזר. מתעורר בליבי החשש שאם עד היום ידעו עיתונאים להפוך פוליטיקאים לאתרוגים, הרי שכעת שודרגנו ואנחנו זוכים לראות פוליטיקאים שהופכים עיתונאי לאתרוג?
רצו שלא תדעו
תחת הכותרת "כיף לשנוא את עדנה מהאח הגדול?" פרסמה רחל ליאל מאמר ב-YNET. היא כתבה שם לא מעט דברים בשבחה של אותה עדנה, אשת השמאל הקיצוני, פעילה מרכזית ב'מחסום ווטש' המשתתפת ב'אח הגדול'. היא גם תקפה את תוקפיה של אותה עדנה כשקרנים ושונאי זכויות אדם. בתום המאמר הוגדרה אותה רחל ליאל כ"מנכ"לית הקרן החדשה לישראל, ארגון גג של ארגוני החברה האזרחית בישראל".
מה ששכחו אנשי YNET לדווח לגולשיהם הוא שהקרן החדשה לישראל תומכת בפעילות "מחסום ווטש" ואפילו מממנת את פעילותו.
לא יהיה מופרך לצפות שהאתיקה תחייב את האתר לדווח על הפרט הזה בפרט כאשר ליאל משבחת ומגוננת על פעילת הארגון שאותו היא מממנת. אבל לא כך חשבו ב-YNET. שם העדיפו שתחשבו שליאל היא כותבת אובייקטיבית לחלוטין.
בארגון תדמי"ת קלטו את הקשר הזה שב-YNET רצו שלא תבחינו בו ושיגרו מכתב לעורך האתר, שם תיארו בנימוס את העניין וכתבו ש"אנו סבורים כי ראוי להוסיף תיקון למאמר ולפרסם באופן מיידי גילוי נאות כי הקרן החדשה מממנת את ארגון "מחסום ווטש" ".
אנחנו כאן נצטרף להדר ברדה, כותבת המכתב, ונמתין לתגובה והתייחסות.
ההקרנה הכפולה
לא יותר מיומיים חלפו מאז שידור הסרט על מוני פנאן ובנק ההשקעות שלו וכבר החליטו אנשי ערוץ 2 להקרין את אותו סרט שוב.
מצטער, אבל למרות שייגעתי את מוחי לא הצלחתי להבין מה גרם להחלטה הזו. אפילו רבין לא זכה להקרנה חוזרת של סרט על חייו ומותו בתוך פחות משבוע. אז מה מצאו אנשי הערוץ בסרט המגולל את שחיתויותיו, בגידותיו, סגידתו למכבי ושאר נפתוליו של פנאן?
או שבעצם, אם נחשוב על זה אפשר להבין את הסוד. יש בו בסרט הזה את הקוד הגנטי של מה שמבקשים שם בערוץ 2 כדי לקושש רייטינג - גם שפיכות דמים גם גילוי עריות וגם עבודה זרה.
המדד החדש של העובדים הזרים
כאן אני ממש חייב את עזרתכם. בשיטוטי בנבכי העיתונות שלנו נתקלתי בכתבה שכותרתה היא זו:
מסתבר שיש אחת, עובדת זרה לא חוקית, שזכתה לתואר מלכת היופי של העובדים הזרים. משום מה ב'ידיעות אחרונות' מצאו בתואר הזה מעין ויזה ישראלית. אחרת אין כל הסבר לתופעה המוזרה שהדיווח על מעצרה של אותה עובדת זרה התפרסם גם בעמודים הפנימיים וגם בעמוד הראשי עם תמונתה של העלמה והכותרת העגמומית המבשרת על מעצרה של המלכה.
מה בדיוק רוצים כאן החבר'ה ב'ידיעות'? שנפתח עכשיו ביחידת עוז, זו שמטפלת בעובדים הזרים וגירושם, מחלקה מיוחדת ובה ייערכו מיונים לתחרות מלכת היופי ומי שתעבור אותם תקבל אשרת כניסה לישראל? הרי אם היא עובדת זרה לא חוקית צבע העיניים שלה או מוטת האוזניים ממש לא אמורה לשנות כאן, לא?
אגב, יש לשער שאם מישהו ממשרד הפנים היה מוותר לה לאותה מלכה היינו זוכים לכותרת תקיפה לא פחות בגנותם של אנשי המשרד שעושים פרוטקציה על בסיס מראה חיצוני. בקיצור מה שלא יעשו שם יחטפו בראש.
מחכה לנחמיה
דוברו של השר מרגי עדיין ממתין להתנצלותו של הפרשן הכלכלי נחמיה שטרסלר שהציג נתונים חסרי בסיס במציאות כדי לקבוע ש"שר הדתות מנצל תקנה חדשה כדי למנות עשרות פעילים של ש"ס למועצות הדתיות".
הדובר, אלון נוריאל, מזכיר לנו במאי עסקינן. שטרסלר טען שהשר מרגי מתכוון להפוך פעילי ש"ס לראשי מועצות דתיות המשכרים כמו ראשי עיריות.
נוריאל סבור שפרשן כלכלי בכיר כמו שטרסלר אמור לדעת שבעוד ראשי עיריות משתכרים כעשרים ותשעה אלף שקלים ראשי מועצות דתיות מסתפקים בשכר של חמישה עד שלושה עשר וחצי אלף שקלים (למעט הערים תל אביב חיפה וירושלים שם השכר מגיע ל-18 אלף וחצי שקלים) – יש הבדל, לא? כלכלן אמור לדעת את ההבדל בין 5 או 13.5 לבין 29. נוריאל גם סבור שלפני שמפרסמים כתבה מכפישה שכזו ראוי לבדוק אם אכן בכוחו של שר דתות למנות פעילים לתפקידי ראש מועצה דתית, מה שכמובן לא נכון. הממנה הוא ראש העירייה, רב העיר ועוד גורמים בעירייה. השר רק מאשר.
אז 'הארץ' התנצל על הטעות, אבל דוברו של מרגי מספר שגם אחרי ההתנצלות חזר שטרסלר על הקביעות התמוהות שלו. אתמול (חמישי) בדקנו אצל נוריאל ואכן, עד לרגע זה, למרות הבקשות, שטרסלר לא מתנצל, אפילו לא מגיב.