אלון גלזר, סמנכ"ל המחקר בלידר שוקי הון, מעריך בסקירה שפרסם הבוקר (ראשון) כי בטווח הארוך עלולים גם הבנקים בארץ לסבול מההגבלות על מקביליהם בארה"ב.
ביום חמישי האחרון הכריז ברק אובמה על תכנית שמטרתה להגביל את גודלם, ובעיקר את יכולת הבנקים בארה"ב לקחת סיכונים, כאשר הקווים העיקריים לתכנית הינם הגבלת נתח השוק של הבנקים בתחומים שונים, וכן הגבלות משמעותיות על מסחר בכספי הנוסטרו, אחזקות בקרנות גידור ועוד.
המשמעות המעשית היא הגבלה על הסיכונים שהבנקים האמריקאיים לוקחים, ובנוסף הגבלה על מקורות רווח מהם נהנו הבנקים. יותר פעילויות בנקאיות ופחות פעילויות נוסטרו ומסחר.
אלון גלזר מציין, כי מבחינת ההשפעה הישירה על הבנקים המקומיים מדובר בחדשות טובות בכל הקשור לאחזקות של הבנקים הישראליים באגרות חוב של מוסדות פיננסיים בארה"ב. אחת המטרות של אובמה היא להבטיח את היציבות של המערכת הפיננסית, והדבר יתרום להערכתנו בטווח הארוך לאגרות החוב של המוסדות הפיננסיים.
אבל לדבריו, החדשות הרעות הן שגם בישראל עלולים להגביל את הבנקים: ככלל, הבנקים הישראלים הינם עם פחות תיאבון לסיכונים, ובנוסף חלק מהפעילויות שהבנקים בארה"ב מבצעים (כדוגמת איגוח נכסים, בעלות על קרנות גידור ועוד) לא קיימת כאן למעשה.
בנוסף, הרגולציה כלפי הבנקים בישראל נוקשה יותר מהרגולציה בארה"ב בחלק מהמקרים, והערכתנו היא כי התיאבון הנמוך יחסית לסיכונים והרגלוציה תרמו לכך שהבנקים הישראליים עברו את המשבר הפיננסי הגדול בקלות יחסית. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שהבנקים המקומיים ביצעו השקעות גדולות מאד בשוק ניירות הערך מגובי הנכסים, כאשר בנק פועלים (שלקח את הסיכונים הגדולים ביותר) אף רשם הפסדים גבוהים מאד ב- 2008 על רקע ההשקעות הכושלות. גם ואגחים של הסוכנויות הפדרליות MBS - בנקים אחרים ביצעו השקעות גבוהות, כאשר הבולטת מכל היתה ההשקעה של דיסקונט בסוכנויות אשר נהנו מהגנה של הממשל למרות שהגיעו למצב של פשיטת רגל. ,Freddie mac, Fannie mae
גלזר מוסיף, כי למעשה קיימות שתי דרכים מרכזיות בהן בנק ישראל יכול להגביל את הסיכונים שבנקים מקומיים יקחו:
• איסור על חלק מפעילויות הנוסטרו או הגבלה של אחוז מקסימלי מההון אותו ניתן להשקיע באפיקים מסויימים.
• הגדלת ההון שהבנק צריך לרתק בגין פעילויות השקעה מסויימות (כפי שבנק ישראל הגדיל את ההון שפועלים היה צריך דבר שהוביל למכירת ניירות הערך על ידי הבנק).
הערכתנו היא, כי קיימת סבירות לא קטנה, כי גם בבנק ישראל יחליטו לאמץ את המוטו של אובמה – פחות סיכונים = יותר יציבות במערכת הבנקאות. נגיד בנק ישראל התבטא לאחרונה בנושא ואמר שהוא לא מצפה מהבנקים המקומיים לבציג תשואות גבוהות על ההון והוא מעדיף יציבות, ובהחלט סביר שנראה תקנות בנושא זה. הגבלות על פעילויות אחרות? כפי שראינו הגבלות על פעילויות נוספות על בנקים בארה"ב, כך יתכן שגם בארץ נראה מגבלות על פעילויות אחרות של הבנקים, הן מתוך מטרה להגביל סיכונים, ואולי אף הרגולטור ינצל מצב לבצע שינויים מבניים נוספים (כדוגמת רפורמת בכר). הדבר יכול לבוא בתחומים מגוונים כמו תחום כרטיסי האשראי, הגבלות נוספות על קבוצת לווים או על נתחי שוק בפעילויות שונות ועל תחומי המסחר והחיתום.
בעניין זה חשוב לזכור, כי פולטיקאים תמיד יזכו בנקודות על הגבלות וגזרות המבוצעות על הבנקים המקומיים, ולפיכך בהחלט יתכן שנראה יוזמות שונות להטלת מגבלות על הבנקים שעשויות ברוח התקופה להתקבל.
בשורה התחתונה, אנחנו מניחים כי הבנקים הישראליים עלולים לסבול בעתיד מהשלכות החוקים החדשים של אובמה ופול וולקר. אנו מניחים כי נראה מדינות נוספות בעולם שמחוקקות חוקים ותקנות שמטרתם הגבלת הסיכונים של הבנקים. בישראל הרגולציה חזקה והבנקים עם תיאבון נמוך לסיכונים, אולם הערכתנו היא כי אנו בהחלט עשויים לראות שינויים רגולוטרים שעשויים לפגוע בבנקים ואשר יגבילו את התשואה העתידית שלהם על ההון.