לקראת יום הזיכרון הבינלאומי לשואה 2010, שיצויין ברחבי העולם וגם בישראל ב-27 לינואר, ערך מכון "משואה" ללימודי השואה סקר בקרב 430 תלמידי חטיבה עליונה. מהסקר עולים ממצאים מרתקים על דעותיהם של בני הנוער על השואה - והרלוונטיות שלה לימינו.
38% מהתלמידים ציינו את העדויות האישיות של ניצולי השואה כמקור המשמעותי ביותר עבורם ללימוד נושא השואה, בעוד שרק 20% מהנשאלים ציינו את המסע לפולין כמקור העיקרי. נתון זה מצביע על ירידה בתפיסת המסע לפולין כמקור עיקרי למפגש עם נושא השואה. יצויין כי הנוער -המשוטט שעות רבות ברשת - איננו תופס את האינטרנט כמקור לחשיפה לנושא השואה: רק 1% ציין את האינטרנט כמקור לנושא.
על ממצאים אלו אמרה איה בן-נפתלי, מנכ"לית מכון "משואה" כי "דווקא ככל שדור ניצולי השואה הולך ועוזב אותנו, חשים בני הנוער שהמפגש האישי עם ניצול השואה הוא המקור העיקרי ללימוד נושא השואה. מהסקר עולה כי העדות החיה של הניצולים נתפסת כדבר הקרוב ביותר לתחושה של "להיות שם", הסיפור האישי של הניצול מאפשר לצעירים בראשית המאה ה-21, שישים שנה לאחר תום המלחמה, להתקרב להבנת הסוגיות המורכבות של דפוסי התגובה של היהודים בימי השואה. במקום השני - סרטי הקולנוע, היוצרים אצל הצופים הצעירים תחושת הדמיה - כאילו הם מתקרבים אל הדבר האמיתי".
22% מתלמידי התיכון הצביעו על סרטי הקולנוע כמקור מרכזי ללימוד נושא השואה, אבל רק אחוזים בודדים נחשפו לנושא באמצעות ספרי קריאה (1.5%) או הצגות תיאטרון (2.5%).
מבין סרטי הקולנוע בחרו 36% בסרט "הפסנתרן" כסרט העלילתי שהשפיע על עיצוב תפיסתם אודות השואה, ורק 19% בחרו ב"רשימת שינדלר". שאר הסרטים, בכלל זה "ממזרים חסרי כבוד", "התנגדות" ו-"ללכת על המים" הישראלי, זכו לאחוזים בודדים בלבד.
על כך אמרה בן-נפתלי כי "ניתן לראות קו מחבר בין בחירת בני הנוער בסרט "הפסנתרן", סרט של עדות אישית המלווה את הגיבור מחייו לפני המלחמה, המלחמה ולאחריה, עם תוצאות הסקר לפיהן משתתפי הסקר בחרו בעדויות האישיות של ניצולי השואה כמקור המשמעותי ביותר ללימוד".
תלמידי התיכון התבקשו לציין את האירוע שעל פיו נקבע יום הזיכרון הבינלאומי לשואה ע"י האו"ם. יוזכר כי ב-27 בינואר 2010 יציין העולם בפעם החמישית את יום הזיכרון הבינלאומי לשואה. 60% מהתלמידים ציינו כי ביום זה נערכים טקסים בבית הספר, ו-17% ציינו כי המועד מצויין ע"י שעורי מחנך. עם זאת, מרבית התלמידים הישראליים אינם יודעים כי המועד נקבע לפי יום שחרור מחנה אושוויץ בירקנאו - רק 17% ידעו זאת, בעוד ש-31% חשבו כי המועד נקבע לפי מרד גטו ורשה, ועוד 30% לא ידעו לענות על השאלה.
עוד ממצאים שעלו מהסקר: בעקבות הדיון הציבורי שהתקיים בישראל בשאלת מעמדם של ילדי העובדים הזרים, נשאלו בני הנוער האם זיכרון השואה משפיע על עמדתם בנושא. 52% אמרו כי בעקבות השואה חובתנו כיהודים להיות רגישים לסבלו של האחר ולסייע לבני העובדים הזרים שנולדו בישראל, אולם 22% חשבו כי לא ניתן ללמוד דבר מהשואה בהקשר זה, ואין קשר בין הדברים. 16% אמרו כי מדינת ישראל צריכה לדאוג לשכבות החלשות בחברה שלנו ולא לסייע לבני העובדים הזרים
55% מבני הנוער סברו כי כדאי לצאת למסע בפולין מאחר והוא מאפשר להזדהות עם גורלו של העם היהודי. 8% חשבו כי המסע לפולין הוא החוויה החברתית העיקרית של תלמידי החטיבה העליונה.
57% מבני הנוער חשבו כי יש להתמודד עם תופעות של הכחשת שואה באמצעות חיזוק לימודי השואה בעולם. 25% אמרו כי יש להציג נתונים שכנגד בתקשורת העולמית. 10% סברו כי יש ליזום כתבי אישום כנגד המכחישים. רק 8% חשבו כי יש להתעלם מהתופעה.
הסקר נערך כאמור ע"י מכון "משואה" ללימודי השואה, בין החודשים אוקטובר-דצמבר 2009, בקרב 430 תלמידי חטיבה עליונה.