בתום דיון בעתירתו של אריה קינג לאכיפת חוקי הבנייה ממזרח לגדר ההפרדה, הושג סיכום לפיו העתירה תימחק ויגובש נוהל לאכיפת החוקים הללו בשכונות ירושלים שממזרח לגדר.
בדיון טען עו"ד גלעד שירמן מפרקליטות המדינה, כי "כל האחריות בדבר ניסוח הנוהל היא על העירייה, אין זה סוד שיש חילוקי דעות בין העירייה לבין רשויות המדינה. הישיבה המשותפת לעירייה, משטרה ומשרד המשפטים בנושא זה התכנסה רק בגלל העתירה, כעת העתירה מיותרת שכן ייכתבו נהלים".
בתגובה שאלה ראש ההרכב, השופטת איילה פרוקצ'יה, "האם יש לוח זמנים לכתיבת לגיבוש הנוהל ופרסומו?". עו"ד דני ליבמן, תובע עירוני של עיריית ירושלים, לא התרגש מהשאלה, "לוחות זמנים? אין זה משנה אם יהיה נוהל כתוב, בפועל לא תהיה אכיפה בכפר עקב ...6 שנים לא נכנסו פקחי הבנייה של העירייה לכפר עקב, הבעיה רחבה יותר מחוק התכנון והבנייה, הבעיה של חוסר אכיפה בשכונות ירושלים מעבר לחומה, נוגעת לכל חוקי העזר העירוניים וגם רשויות אחרות לא אוכפות את החוק בשכונות אלו".
בתגובה לדבריו של נציג העירייה קבעה השופטת, כי "המדינה חייבת להתערב".
העותר, אריה קינג, פנה בתגובה לשופטים ואמר כי "בבג"ץ 1555/06 בעניין 2 מבנים לא חוקיים שנבנו בבית חנינא, הודיעה המדינה על הקמת צוות בין משרדי בראשות עו"ד חובב ארצי ממשרד המשפטים, המדינה הודיעה אז (2006) לבג"ץ שהצוות יגבש את המדיניות האכיפה במזרח ירושלים ואת סדרי העדיפויות, חלפו למעלה מ3 שנים וטרם גובשו נהלי האכיפה ולא סדרי העדיפויות".
השופטת חיות ציינה בתשובה לקינג, כי "בג"ץ 1555/06 בנוגע לבית חנינא נסב בעניין שכונה בשטח ירושלים שבתוך החומה ואילו העתירה נוגעת לשכונה ירושלמית מחוץ לחומה, לא מדובר על אותו צוות".
קינג השיב לשופטת, כי "אני מסכים עם דברי השופטת, אולם יש להבין שאם במקרה של בג"ץ 1555/06 שעניינו פשוט יותר, שטח בתוך החומה וטרם גובשו הנהלים בחלוף למעלה משלוש שנים, אז קל וחומר שבמקרה דנן בשטח מחוץ לחומה עבודת גיבוש הנהלים תארך הרבה יותר, חייבים לקצוב למדינה ולעירייה זמן".