רעש אדמה בישראל - עניין של זמן

ועדת הפנים וועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת קיימו הבוקר (שלייש) דיון מיוחד באפשרות כי תתרחש רעידת אדמה בישראל והדרך להתמודדות עימה.

יו"ר ועדת ההיגוי של משרד התשתיות, ד"ר אבי שפירא, הזהיר כי רעידת אדמה חזקה בישראל היא רק עניין של זמן. "לא ידוע מתי היא תתרחש, אבל זה יקרה", אמר.



שפירא ציין כי ליקויי בנייה רבים בארץ עלולים לגרום לנפגעים רבים, "לא ניתן למנוע רעידת אדמה אך כשלים וליקויים בבנייה עלולים להביא להרג רב", אמר, "הבניינים הם שהורגים. הם הופכים למלכודות מוות. רעש אדמה הוא לא אסון טבע, אלא אסון מעשה ידי אדם".

מנכ"ל מכון ראות, גידי גרינשטיין, נכח בדיון בכנסת והציג שם מסמך שפיתח: שבעה צעדים פשוטים לחיזוק החוסן המקומי והלאומי במשברים  שנגרמים עקב רעידות אדמה או מלחמה:

1. להגדיר 'מגיבים-ראשונים' ו'עובדים חיוניים' בהגדרה מרחיבה. יש ליצור הגדרה אחידה, קצרה וברורה של בעלי תפקידים שהם מגיבים-ראשונים ועובדים חיוניים ולהחיל עליהם חובת מוכנות עפ"י דרישות פיקוד העורף. יש להחיל הגדרה זו לא רק על שוטרים, כבאים ואנשי רפואה אלא גם על חיילי צה"ל, עובדים חיוניים ברשויות המקומיות וכל עובד מדינה שהמשך תפקודו חיוני לחוסן המקומי והלאומי;

2. החלת חובת מוכנות על מגיבים ראשונים ועובדים חיוניים. על נציבות שירות המדינה לשלב התניה בחוזי העבודה הקיבוציים עם עובדי מדינה ורשויות מקומיות שהם מגיבים ראשונים או עובדים חיוניים כי עליהם להכין את משפחת וקרוביהם לחירום עפ"י הנחיות פיקוד העורף על-מנת שלא להיקלע לדילמה האם לבצע את חובתם או לדאוג למשפחתם;

3. הצבת חירום לכל עובדי המדינה והרשויות המקומיות. יש להגדיר הצבה בחירום לכל עובדי המדינה והרשויות המקומיות שאינם מוגדרים כחיוניים;

4. החלת ההיגיון של מל"ח על המגזר השלישי בהתאמות הנדרשות. יש להגדיר מהי 'עמותה חיונית' שהמשך תפקודה התקין חיוני בשעת חירום; להכין רשימה של אותן עמותות חיוניות; לבקש מרשות החירום הלאומית (רח"ל) ופיקוד העורף להכין תקן שיגדיר את הדרישות מהן בנושא המוכנות; ולהתנות קבלת תקציבים מהמדינה או מרשויות מקומיות בעמידה בתקן זה;

5. רתימת מוסדות ההשכלה הגבוהה למוכנות לחירום. יש להטיל על רח"ל ופיקוד העורף ליצור תקן של מוכנות של מוסדות אקדמיים, כך שהם יהפכו לחלק בלתי נפרד מהקהילה שבה הם פועלים. במיוחד יש לשים דגש על הצבה של סטודנטים וסגל בפקולטות ומחלקות כגון רפואה, הוראה, סיעוד או עבודה סוציאלית;

6. רתימת ישיבות הסדר, מכינות קדם צבאיות ופרויקט עתידים. גופים אלו כוללים אלפים רבים של צעירים שקיבלו הטבה משמעותית מהמדינה. יש להתנות הטבות אלו בהירתמותם לטובת הרשות המקומית שבה הם גרים בשעת משבר;

7. הסדרת ביטוח למי שפועל בזמן חירום. יש חשיבות רבה להמשך פעילות המשק בשעת משבר. לכן יש להסדיר את הביטוח שיאפשר לעובדים להתייצב במקום עבודתם וליצור תמריצים לכל העובדים שבוחרים להגיע למקום עבודתם.