דו"ח רשות המים מדווח כי הספיקה הגבוהה ביותר שנמדדה בארץ אי פעם - 1,420 מ"ק/שנייה נמדדה בנחל ניצנה, בשיטפונות שהיו ב- 18.01.2010. בכך, בנוסף לגשר שקרס, נשבר השיא הקודם שנרשם בנחל פארן ב- 1970.
עוד דווח כי חלקו הראשון של חודש ינואר היה שחון, אולם בחלקו השני של החודש ירדו כמויות משקעים גדולות במהלך 7 ימים.
מדו"ח השרות ההידרולוגי ברשות המים עולה כי מה - 17/01/2010 בשעות הערב ועד ל- 18/01/2010 בשעות הצהרים ירדו כמויות משקעים חריגות באזור סיני והר הנגב. ברשות המים מציינים כי אירוע גשם נדיר זה נוצר כתוצאה משילוב בין אוויר קר בשכבות הביניים האטמופירה אשר הגיע דרומה עד לאזור אל עריש שבמצרים ואספקת לחות דרומית לאזורנו ממרכז אפריקה על ידי זרם הסילון הסוב- טרופי. אירוע דומה לאירוע זה אירע ב- 21/02/75.
כמויות המשקעים הגבוהות ביותר באירוע הנוכחי ירדו באגן ההיקוות של נחל ניצנה בהר הנגב שבגבול ישראל – מצרים (אזור הר חריף).
בעקבות כמויות ונפח המשקעים הגבוה על פני כל תחומי ההתנקזות בנגב ובערבה נמדדו שיטפונות בכל תחנות השירות ההידרולוגי באזורים אלה. הספיקות הגבוהות ביותר נמדדו באגנים הגדולים ביותר: ניצנה, פארן, צין, נקרות והבשור. הספיקות הנדירות ביותר נמדדו בניקוז המערבי, באגן נחל ניצנה (הגשר מעל נחל ניצנה אשר קרס בשיטפון זה) נמדדה ספיקת שיא של 1,420מ"ק/שנייה. על פי חישובים ראשוניים מדובר בספיקה הגבוהה ביותר שנמדדה אי פעם בארץ (השיא הקודם הידוע עד כה נרשמו נחל פארן בתחנת צואר הבקבוק: 1,150 מ"ק/שנייה ב- 06.11.1970).
בתחנת צין משוש המנקזת 673 קמ"ר עברה ספיקת שיא של כ- 540 מ"ק/שנייה. ספיקה זו קרובה מאוד לשיא ההיסטורי הידוע (572 מ"ק/שנייה ב- 14.10.91) והסתברות ההשגה שלה היא כ- 1% (תקופת חזרה של אחד ל- 100 שנים). ספיקה חריגה ביותר נמדדה בתחנת הר הנגב 6 אשר נמצאת כ- 3 ק"מ משדה בוקר ומנקזת שטח של 0.25 קמ"ר: 2.1 מ"ק/שנייה אשר מהווה ספיקה סגולית של 8.4 מ"ק/שנייה/קמ"ר. תקופת החזרה של ספיקה זו נמוכה מ- 1% (השיא הקודם, 1.12 מ"ק/שנייה, התקבל ב- 09/04/1986).
בכנרת – עליית מפלס הכנרת בחודש ינואר השנה (62 ס"מ) היא הגבוהה ביותר מאז ינואר 2004, אז עלה המפלס ב- 1.14 מ', והשנייה בעוצמתה מאז שנת 1991-1992 (בינואר שנה שעברה (2009) עלה מפלס הכנרת רק ב- 2 ס"מ).
עד היום - ממפלס השפל אשר נרשם ב- 29.10.09 (214.565-) עלה מפלס הכנרת ב-99 ס"מ. בתקופה המקבילה בשנה שעברה (אוקטובר-פברואר) עלה מפלס הכנרת ב- 8 ס"מ בלבד.
למרות העלייה, המפלס כיום נמצא 38 ס"מ מתחת לקו האדום התחתון, ו- 4.58 מטר מתחת לקו האדום העליון.
המילוי החוזר במאגרי מי התהום איטי בהרבה, וכמויות המשקעים שירדו, בעיקר באזורים הדרומיים היו נמוכים יותר.