"הקשר בין ביטחון, פיתוח כלכלי והתהליך המדיני ברור מאליו. במצב המדיני-פוליטי העכשווי, ניתן לדבר על יחסים כלכליים עם מצרים, ירדן, הרשות הפלשתינאית וסחר עקיף עם מדינות המעגל השני. אני אולי אפתיע אתכם, אך שלום כולל באזור ללא ספק ישפיע על האזור שלנו, אך לא בהכרח באופן שכולנו חושבים" – כך פתח היום מנכ"ל משרד התמ"ת שרון קדמי את נאומו בכנס הרצליה.
"באופן כללי ניתן לומר כי השלום עם מצרים וירדן, לא חולל גדולות ונצורות ביחסי הסחר בין המדינות - האמת היא שכבר בעת שיחות השלום, משרד התמ"ס דאז לא חזה או זיהה פוטנציאל סחר משמעותי". לדברי קדמי, "אם כי הציפיות לפחות בצד הישראלי היו גבוהות יותר, לפחות בהיבט יצוא הסחורות והשירותים – לצערנו, הדבר לא הסתייע בעיקר בגין אופי 'השלום הקר' בינינו לבין שכנינו".
בהתייחסו למצרים אמר "תתפלאו, אך אותות המשבר הכלכלי לא פגעו בהיקף הסחר עם מצרים. על פי נתוני הסחר הרשמיים לשנת 2009 עם מצרים, היצוא עמד על כ-135 מליון דולר, והיבוא על כ-270 מליון. לעומת שנת 2008 היצוא ירד בשיעור זניח של כ-3%, והיבוא ממצרים אף הכפיל את עצמו. בהשוואה לגוש האירו וארה"ב שם נרשמה ירידה של עשרות אחוזים ביצוא וביבוא כאחד. יחד עם זאת, נתוני יבוא הנפט והגז הטבעי אינם מופיעים בנתונים הרשמיים, אם כי היו פרסומים שונים בתקשורת הישראלית והבינלאומית שדברו על עשרות ואף מאות מיליוני דולרים בשנה ממצרים בתחום זה, אני סבור כי יוסי מימן ידע לספר על נתונים מדויקים יותר".