בימים אלה הוגשה לאישורו של שר המשפטים הצעת החוק למאבק בטרור. זאת לאחר עבודת-מטה רחבת היקף, שארכה כשלוש שנים, ביוזמתו ובליוויו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר מזוז. לאחר אישורו של שר המשפטים תועבר הצעת החוק להפצה לקראת המשך הליכי החקיקה.
במשרד המשפטים מזכירים כי הכנת הצעת החוק נועדה "לבחון מחדש את ההסדרים החוקיים הקיימים למאבק בטרור בהיבטים של המשפט הפלילי והמנהלי, נוכח הצרכים המשתנים במסגרת המאבק בטרור ובמטרה לרכז את כל ההוראות המיוחדות למאבק בטרור בדבר חקיקה אחד, תוך מתן כלים מגוונים לרשויות המדינה להתמודד עם האיומים שבפניהם ניצבת מדינת ישראל".
"תכליתם המשולבת של כלים אלה היא מניעה וסיכול של פעילות טרור, פגיעה בתשתית הארגונית והפיננסית המזינה אותה, תפיסת העבריינים והבאתם לדין, והכל בשים לב למאפיינים המיוחדים של פעילות הטרור, לקשיים באיסוף ראיות קבילות וגלויות, ולסיכון שהיא טומנת בחובה לביטחון מדינת ישראל ותושביה ולסדרי השלטון בה", אומרים במשרד.
עוד מדגישים במשרד המשפטים כי בקביעת ההסדרים המוצעים "נעשה מאמץ לאזן כראוי בין עצמת הכלים בתחום המשפט הפלילי והמנהלי, הנדרשים להתמודדות אפקטיבית עם הסיכונים החמורים שיש בפעילות טרור ומאפייניה המיוחדים לשם שמירה על בטחון הציבור והמדינה, לבין מחויבות המדינה לשמירה על ערכי הדמוקרטיה ועל זכויות האדם".
בהצעת החוק הוכללו, בשינויים מסוימים, הסדרים וסמכויות הקיימים כיום בדברי חקיקה שונים, אשר יבוטלו עם השלמת חקיקתו של החוק.
עוד יצוין כי השותפים העיקריים לתהליך גיבוש הצעת החוק היו נציגי הפרקליטות, נציגי השב"כ, נציגי משטרת ישראל, הפרקליטות הצבאית, המל"ל, משרד הבטחון, משרד החוץ והרשות לאיסור הלבנת הון.
עיקרי הנושאים והעקרונות המעוגנים בהצעת החוק:
ההכרזה על ארגוני טרור :
הסדר הכרזה מנהלי על ידי שר הביטחון הן ביחס לארגונים הפועלים בישראל, והן ארגונים ואנשים שהוכרזו בחו"ל. לצד מנגנון ההכרזה הוסדרו מינוי ועדה המייעצת בנושא ההכרזות, והוסדרו נושאים של הליכי שימוע, וביטול ההכרזות, ועניינים נוספים הקשורים בכך.
עבירות פליליות:
נקבעו בחוק עבירות מיוחדות הנוגעות לטרור והכוללות ניהול ארגון טרור, גיוס וחברות בארגון טרור, מתן שירות לארגון טרור וכן גילוי הזדהות עמו. כן נקבעו עבירות שעניינן הסתה לטרור, העמדת אמצעים וסיוע לעבירה שהיא מעשה טרור, אי מניעת מעשה טרור, איום והכנה לביצוע מעשה טרור, אימונים או הדרכה למטרות טרור, וכן פעולות ועסקאות בנשק למטרות טרור.
עבירות מימון טרור:
שולבו בהצעת החוק עבירות המעוגנות היום בחוק איסור מימון טרור בשינויים מסוימים- לרבות איסור פעולה ברכוש למטרות טרור, איסור פעולה ברכוש טרור, עבירות הנוגעות לרכוש של ארגון טרור מוכרז, וכן, עיגון חובות הדיווח אודות רכוש טרור ורכוש של ארגון טרור מוכרז.
החמרה בענישה:
נקבעו הסדרים שעניינם החמרה בענישה בעבירות שנעברו בנסיבות של טרור העונות על הגדרת "מעשה טרור".
על פי המוצע מעשה יחשב כמעשה טרור על פי שלשה מבחנים:
א. מבחן המניע למעשה - מניע מדיני, אידיאולוגי או דתי או מתוך עוינות כלפי ציבור.
ב. מבחן המטרה של המעשה - מטרה לעורר פחד או בהלה בציבור או להניע ממשלה או רשות שלטונית לעשות מעשה או להימנע מעשייתו.
ג. מבחן מאפייני המעשה שעיקרו – סיכון ממשי לפגיעה בגוף, בחירות, בביטחון המדינה, בשלום הציבור, בבטיחותו או בבריאותו, פגיעה חמורה ברכוש או פגיעה שעלולה להביא לנזק כלכלי חמור או פגיעה בתשתיות או במערכות חיוניות, הכל כמפורט בהגדרה.
כמו כן נקבעה החמרה בענישה בהתייחס לעבירות קשר, סיוע וניסיון לעבירה, נקבעה ענישה מיוחדת למעשה טרור המוני וכן להיזק לרכוש למטרת טרור.
עוד מוצע כי עונש מאסר עולם (לא חובה) בעבירות טרור יהיה לתקופה לא קצובה או 30 שנה (במקום 20 שנה) וכן נקבעו תקופות ממושכות יותר להמלצה על קציבת מאסר עולם (אחרי 15 שנה במקום 7 שנים), ולמשך המאסר המינימלי שניתן לקצוב כשמדובר במי שהורשע בעבירת טרור (40 שנה במקום 30 שנה).
עוד מדווחים במשרד המשפטים כי ההצעה קובעת הוראות מיוחדות בתחום סדרי הדין ודיני הראיות והמעצרים בקשר לעבירות טרור (קבילות, התיישנות, עבירות שבוצעו מחוץ לשטח המדינה, תקופות מעצר לחשודים בטרור, וכו').
כמו כן, ההצעה מסדירה באופן נרחב את סמכויות התפיסה והחילוט של רכוש שנקשר בטרור, מתוך תפיסה שפגיעה בתשתית הכלכלית היא אחד האמצעים המרכזיים במאבק בארגוני טרור. נוכח דרכי התנהלות ארגוני הטרור, והקושי באיסוף ראיות קבילות בגלל דרכי התנהלותם זו, מוצע לעגן אפשרות של תפיסה וחילוט מנהליים.
כמו כן, בשונה מכל ההסדרים הקיימים מוצע לאפשר קבלת ראיות לא קבילות וחסויות בהליך אזרחי לחילוט רכוש טרור:
א. רכוש של ארגון טרור מוכרז: רכוש זה ניתן לתפיסה בצו מינהלי של שר הביטחון (וכן הוא רשאי לצוות על תפיסת רכוש ארגון שעומד להיות מוכרז). כעבור שנתיים ממועד התפיסה רשאי שר הביטחון, באישור בית המשפט, לצוות על חילוט הרכוש.
ב. חילוט רכוש הקשור לעבירת טרור או של ארגון טרור בצו שיפוטי: נקבעו הוראות לעניין חילוט רכוש הקשור בעבירה, בעקבות הרשעה בעבירת טרור. נקבעו גם הסדרים לחילוט רכוש בצו שיפוטי בהליך משפטי אזרחי (שלא אגב הרשעה) - הן לעניין רכוש הקשור לעבירה והן לעניין רכוש של ארגון טרור.
נוסף על סמכויות החילוט העיקריות, נקבעו בחוק גם סעדים זמניים המאפשרים "הקפאה" של הפעילות ברכוש המועמד לחילוט, במטרה למנוע את סיכול החילוט בהמשך.
לעניין הליכי החילוט נקבעו הוראות בנושאים כגון זכות טיעון של טוען לזכות ברכוש, רכוש בסיסי שאין לחלטו, תיקון וביטול צו חילוט, וכן מנגנון הערעור על החלטת החילוט.