משרד החקלאות ופיתוח הכפר זכה לפני מס' ימים בערעור שהוגש לבית המשפט העליון (בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים) בגין ביטול אישור לקבלת מענקים מהמדינה בשל הודעות כוזבות ומטעות ביודעין של רפתן, תושב מושב גבעתי, ליד אשדוד. החקלאי זכה למענקים גבוהים בהרבה לעומת מה שהיה זכאי להם, במסגרת הרפורמה ברפת החלב, הודות למצג שווא שהציג בפני המשרד.
המקרה החל בשנת 1999 עת יזם משרד החקלאות תכנית מקיפה לרפורמה במשק החלב בישראל במטרה לעודד חקלאים, יצרני חלב, לבצע השקעות ניכרות ברפתות על מנת להתאים את הרפתות לתהליכי ייצור מודרניים ולדרישות איכות הסביבה, תוך הפחתת מחיר החלב ועידוד ההשקעות ברפתות. משרד החקלאות נתן מענקים לחקלאים בגין שדרוג הרפתות בגובה של כ- 500 מיליון ₪.
במסגרת הרפורמה הגיש בעל רפת המייצר ומשווק חלב שלוש בקשות לאישור תכנית לביצוע השקעות ברפת שבבעלותו, והן אושרו. לאור חשדות הנוגעים למספר חשבוניות שהגיש החקלאי, פתחו רשויות מע"מ בחקירה נגדו. מהחקירות עלה כי החקלאי הקים "חברת קש" יחד עם חברו לצורך הונאת המדינה. ההונאה התבטאה בהגשת חשבוניות פיקטיביות שאפשרו קבלת מענק בשיעור המענק המרבי של התכנית, למרות שסך ההשקעות שבוצע בפועל היה נמוך בהרבה.
רשויות מע"מ העבירו למשרד החקלאות את המידע בדבר החשד כי החשבוניות שהוגשו למשרד "נופחו" בצורה מלאכותית, על-מנת להביא להגדלת המענק שיוענק למשיב מכוח הוראות הרפורמה. מינהלת ההשקעות שבמשרד החקלאות ערכה לבעל הרפת שימוע, שבעקבותיו החליטה לבטל שניים מכתבי האישור של החקלאי, לאחר שהשתכנעה כי יש בסיס לחשד שהחשבוניות אשר צירף החקלאי לבקשתו הינן כוזבות. במקביל לביטול כתבי האישור של החקלאי, דרש משרד החקלאות את החזר המענק שקיבל החקלאי בגובה של כ- 1.1 מיליון ₪, בנוסף לריבית והצמדה.
בעל הרפת פנה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע וערער על החלטת המשרד. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורו. משרד החקלאות ערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון (בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים), והאחרון קיבל את עמדת המשרד והשיב על כנה את החלטת משרד החקלאות לבטל את כתבי האישור של החקלאי ולתבוע ממנו את החזר המענק, לרבות ריבית והצמדה.
בית המשפט קבע כי על-מנת שמינהלת ההשקעות במשרד החקלאות תוכל להפעיל את סמכותה לבטל כתבי אישור שניתנו למענקים, עליה לקיים שני תנאים: ראשית, יש להראות כי הוצגו בפניה נתונים שיש בהם כדי להטעותה, או להציג בפניה מצג כוזב; שנית, יש להראות כי מבקש המענק היה מודע, בעת הגשת המסמך, לדבר קיומו של יסוד מטעה או כוזב בהודעה האמורה.
במקרה דנן, קבע בית המשפט, כי שני התנאים מולאו וכי לבעל הרפת היתה כוונה מוקדמת, עוד קודם לשלב קבלת האישורים, לזכות במענקים מוגדלים על יסוד הודעות כוזבות או מטעות ביודעין אותן מסר. על כן, קבע בית המשפט, כי בדין הפעיל משרד החקלאות את הסמכויות הנתונות לו כשהורה על ביטולם למפרע של כתבי האישור שניתנו לחקלאי, וכי אין כל עילה להתערב בהחלטה זו.