שופטת בית המשפט למשפחה בתל אביב, שפרה גליק, חייבה מוסלמי תושב טייבה, אשר גירש את אשתו בעל כורחה, לפצותה בסכום של 100 אלף ש"ח.
לטענת האשה, אקט הגירושין אשר בוצע בפני בית הדין השרעי בלא שהיתה נוכחת בהמקום נעשה ללא הסכמתה ולא על פי פסק הדין של בית הדין השרעי, וזאת כפי שמשתקף מפרוטוקול הדיון בפני בית הדין, בו ציין אב בית הדין כי האמירה "טאלק טאלק טאלק" נעשתה ללא הסכמת בית הדין.
מנגד טען הבעל, כי בא כוחה של האישה הביע הסכמה לגירושין, אשר באה לידי ביטוי בהחלטה שנתן בית הדין על העברת הסכסוך בין השניים לבוררות. האשה טענה מנגד, כי הסכמתה המופיעה בהחלטה היתה הסכמה עקרונית בלבד, בכפוף לסיומם של ענייני הרכוש והמשמורת בפני הבורר.
השופטת קיבלה את גרסתה העקרונית של האישה, תוך שהיא מציינת את לשונו של סעיף 181 לחוק העונשין, הקובע כי "התיר איש את קשר הנישואין בעל כורחה של אישה, באין בשעת התרת הקשר פסק דין סופי של ביהמ"ש או של בית הדין המוסמך המחייב את האישה להתרה זו, דינו מאסר 5 שנים...".
השופטת ציינה, כי "נראה כי הוראת סעיף 181 לחוק העונשין נועדה להגן על האישה הלא יהודייה והתובעת בכללן, ולפיכך התנהגותו של הנתבע באקט הגירושין החד צדדי עולה כדי עוולה והפרת חובת חקיקה".
השופטת ציינה, כי הפיצויים שתבעה האשה בסך חצי מיליון ש"ח לא נסמכו על תחשיב המפרט את הנזקים בגינם נתבעו הפיצויים, אולם קבעה כי על פי הפסיקה "אפילו לא הוכחו נזקים במקרה של גירושין על כורחה של אישה ואף אם לא הובאו ראיות מטעמה, יש לפסוק נזקיה".
כאמור, קיבלה השופטת את התביעה וקבעה, כי "אני פוסקת אפוא לתובעת פיצוי בסך 100,000 ₪ ממנו ינוכה סכום המוהר הדחוי, במידה והוא ישולם, ומכל מקום הפיצוי כולל את סכום המוהר הדחוי אשר לא יגבה פעמיים".