מאז ילדותה שאפה הרבנית לעלות לארץ ישראל, שאיפה שהוגשמה רק בבגרותה, כאשר גיסה, אדמו"ר "צמח צדק" הטיל על רבנית ובעלה – הרב יעקב כולי סלונים - את השליחות לעלות ולחזק את היישוב החבד"י בחברון. מכח אישיותה ומידותיה היא נמנתה על מנהיגות הקהילה החבדי"ת בחברון במשך כמעט 50 שנה.
על הרבנית מסופרים סיפורי ניסים ומופתים רבים. היא האריכה ימים עד גיל 89 – עד שנת תרמח (1888) ונטמנה בחלקת חב"ד בבית העלמין העתיק בחברון. הרבנית היא האישיות הקרובה ביותר למשפחת אדמור"י חב"ד הקבורה בארץ ישראל. אישיותה, ייחוסה ומידותיה הנעלות הפכו את קברה למקום מקובל לתפילה ויחסו לו סגולות רבות. אחר הכיבוש הירדני המקום חולל נהרס; הוא נגאל בשנות ה – 70, לאחר פעולתם המסורה של מתנדבים ביוזמתו של פרופ' בן ציון טבגר ז"ל.
בשנת תשמ"ב חודש מנהג העליה לציון הרבנית ביום פטירתה – כ"ד שבט - ביזמת צאצאיה, ביניהם – הרב שמואל אלעזר היילפרין זצ"ל, יו"ר איגוד צאצאי אדמו"ר הזקן, ויבדלו לחיים ארוכים – הרב זאב דב סלונים שליט"א, רב מרכז העיר ירושלים, והרב יוסף הרטמן שליט"א, איש החינוך הידוע מקרית מלאכי. מאז מתקיימת העליה מידי שנה בשנה,ומשתתפים בה מאות חסידים ואורחים המגיעים מכל רחבי הארץ. בשנים האחרונות מארגן את העליה בית חב"ד בקרית ארבע -חברון בראשות השליחים הרב ויקטור עטיה והרב דני כהן.
השנה, לאחר התפילה על מקום "ציון" הרבנית נערכה התוועדות מרשימה ומרובת משתתפים, בה נכח לראשונה הרב שמואל אשכנזי שליט"א, רבו של כפר חב"ד. נשאו דברים הרב זאב דב סלונים שליט"א, רב מרכז העיר ירושלים ומצאצאי הרבנית, הרב דב ליאור שליט"א, רב העיר, וכן הרב לוי יצחק היילפרין, הרב דב וולפא, הרב יוסף הרטמן והרב משה גלבשטיין. נואם מיוחד היה יעקב טבגר, בנו של פרופ' בן ציון טבגר ז"ל שגילה וגאל את ציון הרבנית. הוא סיפר על תחילת תהליך גאולת בית העלמין ממצבו המחולל והמחפיר ובניית ה"ציון" הראשון, שהוחלף מאוחר יותר במצבה מיוחדת שנבנתה ע"י הנגיד הרב יוסף גוטניק. כל הנואמים ציינו את פעולתו המרכזית של היישוב היהודי בחברון בשימור ושמירת האתרים היהודיים בעיר האבות.
