בדיון בוועדת החוקה בעניין הצעת חוק "ועדות קבלה ביישובים קהילתיים" אמר ח"כ ישראל חסון, סגן ראש השב"כ לשעבר ויוזם ההצעה "אני מנסה לחפש כל דרך שתאפשר את המשך הדו-קיום אשר מתקיים בגליל ובנגב. אין יישוב אחד בנגב ובגליל שנמצא תחת כותרת של 'יישוב לאומי', נהפוך הוא, הם נושאים את דגל ההשתלבות במרחב", אמר.
"הצעת החוק שיזמתי עוסקת בועדות קבלה ליישובים קהילתיים, ומטבע הדברים מדובר בנושא רגיש, בלי קשר לדת, גזע, מין או לאום. עם זאת, הטענות שתכלית ההצעה היא סלקציה חברתית-לאומית-גזעית הן בבחינת הפוסל במומו פוסל, ומי שמדביק לעניין מניעים גזעניים טועה ומטעה ומטרתו היא לא לאפשר דו-קיום ולהתריס".
חסון הוסיף "הכוונה היא לאפשר, להבטיח וליצור תהליך מאוזן וראוי לקיום רקמת חיים ייחודית וחיונית במרחב הפריפריאלי, בדמות היישובים הקהילתיים. אפילו בשפרעם יש שכונות נפרדות לכל מגזר, והמכרזים של מינהל מקרקעי ישראל מחולקים לפי מגזרים אלה".
הצעת החוק צפויה להסדיר את פעולתן של ועדות הקבלה ביישובים אלה ותעגן את הביקורת השיפוטית על החלטות חבריהן. בהצעה, שיזמו חברי הכנסת ישראל חסון, שי חרמש ואורי אריאל, נקבע כי הוועדה תידרש לבחון את גילו של המועמד, שיחויב להיות בן 18 לפחות, את יכולתו הכלכלית להקים בית ואת נכונותו לקבוע את מרכז חייו ביישוב הקהילתי. כמו כן, תיבדק מידת התאמתו לאורח החיים ולמרקם החברתי במקום, והתאמתו להשקפת היסוד שהוגדרה בתקנון היישוב.
על פי ההצעה, המועמד ובני היישוב הקהילתי יורשו לעתור בפני ועדת הערר על החלטת ועדת הקבלה בעניין המועמד. חבר הכנסת ישראל חסון ציין כי "הצעת החוק נועדה לשמר את היכולת להגשמת החזון הציוני הלכה למעשה".